רכישת כרטיסים

הזמנת סיור פרטי

    ראיון עם קת'י מלקסיאן

    קת'י מלקסיאן מספרת שאת קריירת הקומיקס שלה החלה כבר בגיל 4, כאשר הותירה בעילום שם ציורים על המרפסת של השכן הלא נלהב. מאז הספיקה להשלים תואר במוזיקולוגיה ולביים, לכתוב וליצור אנימציה וקומיקס.
    את הקריירה שלה כאדם מבוגר החלה מלקסיאן בשנות ה-90'. היא עיצבה דמויות, יצרה סטוריבורדים וביימה סדרות אנימציה לטלוויזיה, ביניהן סדרת הילדים המפורסמת "ג'ורג' הסקרן" (Curious George). מלקסיאן הנעה בחפשיות בין עולמות ותחומים התאהבה גם בקומיקס.

    בשנת 2007 פרסמה את הרומן הגרפי "פרסי גלוּם" (Percy Gloom), אשר זיכה אותה בפרס אייזנר ליוצר המבטיח. ב-2010 יצא לאור ספרה השני והאפל יותר "מתינות" (Temperance) שזכה אף הוא לשבחים רבים.

    שני הסיפורים רוויים בדמויות מוזרות ושופעות קסם, ואפופים מלנכוליה. טכניקת האיור של מלקסיאן מלאת נפח ותנועה והרקע שלה באנימציה ניכר בעיצוב הדמויות ובבימוי הסצנות.

    מלקסיאן היא יוצרת צנועה ולבבית ביותר. היא סירבה בנימוס לתואר "אמנית" ואת השיחה בנינו ניצלה כדי להתעדכן לגבי קומיקס ישראלי. עוד על קתי אפשר לקרוא באתר האינטרנט שלה (קישור בסוף הראיון), ממקורות ההשראה המגוונים ועד מקבץ מתכוני עוגות.

    מיעוט יוצרות הקומיקס ביחס לגברים חייב אותי לשאול את דעתה של קת'י בעניין:

    "אני באמת לא יודעת מדוע יש כל כך מעט יוצרות קומיקס, אך זה כנראה משתנה. כשיותר נשים נכנסות לכל מיני סוגי קריירה שהיו פתוחים בעבר רק לגברים.
    אם להתייחס לתחום הקומיקס והאנימציה, אני לא בטוחה אם לאישה יש איכויות אחרות מלגבר. ציור קומיקס הוא משוגע, טפשי, קשה, עמוק ונהדר. הוא דורש אישיות שלא נרתעת מבדידות, אך גם מעוניינת לבדר אנשים."

    האם היית ילדה יצירתית? האם המשפחה שלך הבחינה בכישרונך?
    "הייתי ילדה משוגעת ומלאת דמיון. המשפחה שלי דאגה שיהיו לי ניירות ועפרונות. גם בבתים של סבא וסבתא שלי שמרו עבורי כלי ציור. נראה שהם שמחו כשציירתי עבורם וכך למדתי שציורים יכולים לשעשע אנשים ולגרום להם לחייך. זה היה גילוי חשוב ביותר עבורי. "

    'מתינות' 2007

    'פרסי גלום' 2007

    איך התחלת ליצור?
    "למדתי מוזיקה ואהבתי את זה. הקריירה שלי באנימציה החלה בשנות ה-90'. למדתי הכי הרבה על ציור מכך שפשוט הלכתי לעבודה כל יום."

    את עוסקת גם באנימציה, מה ההבדל בעיניך בין אנימציה לקומיקס?
    "בקומיקס אני נהנית מכך שיש לי הזדמנות לכתוב את הסיפורים ולעצב את הדמויות ואת הסביבה, אבל זה הרבה יותר עבודה מאנימציה! בעבור הרבה פחות כסף!!! אנימציה היא איזון נחמד והקלה. בעבודה על "Curious George" העיצוב והכתיבה נעשו על ידי אנשים אחרים."

    מה היה הפרסום הראשון שלך? האם ראית את עצמך אז כאמנית?
    "Percy Gloom" היה הקומיקס הראשון שלי שפורסם בתפוצה רחבה, אבל היו כמה קומיקסים קטנים לפני כן. מעולם לא ראיתי את עצמי כאמנית. המילה "אמנית" נראית לי רצינית, כל כך כבדה. המילה "Cartoonist" היא יותר מדויקת עבורי."

    איך נראה החלל בו את יוצרת?
    "זה חלל די פשוט ולא עמוס. אני שומרת אוריגינלים מסוימים בשביל רפרנס. זה חשוב לראות איפה הייתי מבחינת טכניקה, ולשמור על המשכיות בסגנון, במיוחד אם אני עושה סדרה באותו הנושא. בעבר נהגתי לתלות את ציורי הרפרנס שלי על הקירות מסביב, אבל עכשיו אני שמה אותם בספרון שתופס הרבה פחות מקום. לפעמים זה טוב שלא יהיו תזכורות קבועות של עיצובים בכל מקום. לשמור אותם בספרון נותן לי הזדמנות להמשיך הלאה."

    מהי הטכניקה האהובה עליך?
    "ככל הנראה ציור בשמן על עץ. וגם עיפרון על נייר. כל מה שמעורבת בו בנייה של שכבות."

    מהי העצה הטובה ביותר שקיבלת ומי נתן לך אותה?
    "וואו… היו כל כך הרבה עצות מכל כך הרבה אנשים, קשה לזכור. אולי העצה הטובה ביותר הייתה מילה אחת- סבלנות. למדתי על עצמי לאורך השנים שלהיות סבלנית זה מאוד מתגמל."

    מימין לשמאל: מתוך Percy Gloom, מתוך איך סיפור נולד?, מתוך Temperance