הנגיד השני של בנק ישראל 1971-1976 – משה זנבר

משה זנבר (2012-1926) מוכר, כמו שנקרא הספר הביוגרפי שפורסם על חייו, כמי שהיה "חתום על השטר".

הנגיד השני של בנק ישראל, שבכובעו כיועץ כלכלי לממשלה היה למעשה ניצול השואה הראשון שישב סביב שולחן הממשלה. עוד קודם לכן היה ראש אגף התקציבים במשרד האוצר (1968-1964) ומונה לשר בפועל במשרד המסחר והתעשייה (1971-1970). למעשה, תפקידים שבהם עולים לכותרות כמעט רק בתקופות של קיצוצים, מיתון כלכלי, עליות אינפלציה, סכסוכי עבודה במשק, ועוד ועוד מקרים שמעטים מהם זוכים לסיקור חיובי.

שתי הקריקטורות שאייר שמואל כץ נשלחו אליו לאחר שפורסמו בעיתונות היומית. שתי הקריקטורות מסמלות את המגמה: נגיד הבנק זנבר צובע בשחור את המצב הכלכלי והנגיד שמתריע על התנהלות משרד האוצר ויוצא נגד העמקת הגרעון בתקציב המדינה.

הקריקטורה של יוסף בס נשלחה אליו בהקדשה אישית ומתארת תקופה סוערת בתולדות הבנקאות, לאחר קריסת בנק א"י-בריטניה ופרסום דו"ח בדיקה בנושא הפיקוח על הבנקים. זנבר הוביל לאחר תקופה זו שורה של רפורמות בתחום הפיקוח ויזם שינויים בחוק הבנקאות.

בעשורים הבאים הוא נותר פעיל בשורה של תפקידים ציבוריים, גם בכלכלה וגם בעשרות תפקידים התנדבותיים, בעיקר בתחום התרבות, ובמוסדות סיוע ורווחה למען ניצולי השואה. הוא גם היה נואם מבוקש בכינוסים ונענה בחיוב למאות הזמנות: באקדמיה ובמכללה לביטחון לאומי, בכנסים רעיוניים של מפלגות מכל הקשת הפוליטית, פורומים כלכליים ובמועדונים חברתיים.

שלוש הקריקטורות של שמעון בכר ניתנו לו לאחר הרצאה במועדון רוטרי, בשנת 1987. מתוכן הקריקטורות אפשר לשער שההרצאה עסקה בניתוח של הנושאים הבוערים של אותן השנים: לאחר משבר המניות בבנקים (1983) ותכנית הייצוב הכלכלית (1985) ובעיצומם של המשבר הכלכלי בתנועת המושבים, משבר הקיבוצים והמשבר הניהולי בחברות התעשייתיות של ההסתדרות.

הארכיון של משה זנבר הופקד בארכיון המדינה, והקריקטורות הועברו באופן מיוחד לשמירה בארכיון המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס בחולון.