החופש הגדול בעיניהם של חלוצי הקריקטורה העברית

הצורך להעסיק את הילדים בחופש הגדול הוא נחלתם של הורים רבים מאז ומעולם, ולכן העסיקה גם יוצרי קריקטורה ישראלים בכל הדורות.

הקריקטוריסט זאב (1923-2002) תאר את תחושות ההורים הסיום החופש הגדול באיור למעריב לנוער משנת 1963. את איור השער לגיליון סוף אוגוסט הוא פתח בהכרזה לפיה עכשיו מתחיל החופש הגדול, זה של ההורים כמובן, שכבר לא צריכים להעסיק את ילדיהם השבים לבתי הספר.

בסדרת איורים נוספת, אותה כינה זאב "רשמי אמהות ואבות מימיו הלוהטים של הקיץ", הוא מתאר את התלאות שעוברים ההורים המותשים בימי החופש הגדול. העוקץ והסרקזם מסתתרים בבחירה של זאב להציב, לצד כל סיטואציה כאוטית שאייר, תיאור פסטורלי ומשובב נפש.

גם האמנית פרידל שטרן (1917-2006) תארה את מצוקתם של ההורים במדור "צפורה" שפורסם במגזין "לאשה" בשנות השישים. האם צפורה "מכינה את עצמה לחופש הגדול" כשהיא מבקרת את הרוקח, שיצייד אותה בתרופות נגד כאב הראש שעתיד לפקוד אותה במהלך חודש אוגוסט.

את יום סיום החופש הגדול, צפורה חוגגת בהנפת דגל ישראל, בדומה למנהג לנופף בדגל בחגיגות יום העצמאות. עבורה, שובם של הילדים למסגרות החינוך זו יציאתה המחודשת לעצמאות. 

באיור נוסף שמצאנו בארכיון, הפעם בגרסת הסקיצה, שבה ומתארת פרידל את תחושת החג והשחרור של ההורים בתום החופש הגדול, כשהם נפגשים מול שערי בית הספר ומאחלים זה לזה "חג שמח".

כל שנותר לנו להחל לכם, הורים יקרים, הוא חופש גדול קריר, וחג שמח!