ספר הוא הפסל של הקומיקסאי – כתבה שניה בסדרה

כתבה שניה המסקרת את כנס "קומיקס: תיאוריה ופרקטיקה" שנערך באוניברסיטת שיקגו במאי 2012.

לאורך ימי הכנס המשיכו ועלו על במת האודיטוריום יוצרי הקומיקס. פאנל שהיה חשוב לי במיוחד הוקדש לשיחה על הרומן הגרפי כיום בהשתתפות כריס וור. וור פרץ לתודעה בתחילת שנות האלפיים בזכות הנובלה הגרפית "ג'ימי קוריגן". גם מי שפחות אהב את קצב הסיפור האיטי, לא יכול היה להשאר אדיש לפריסת עמודי הקומיקס המיוחדת של מי שנחשב כיום לאמן הקומיקס המוערך ביותר בעולם.

בהפסקה לקראת הפאנל שוחחתי עם פטריסיה, יוצרת קומיקס צעירה שהגיעה לכנס מדטרויט. היא לעומתי ציפתה דווקא לשמוע את סת', יוצר קומיקס קנדי שכמעט ולא מוכר בארץ.??דמותו האקסצנטרית של סת' (במקור גרגורי גאלנט) בלטה בכנס למן הרגע הראשון. בחליפה ועניבה ומעליה מעיל ארוך שוליים ומגבעת לא הותיר סת' ספק באשר לחיבתו לעבר.??עבודתו החלה לזכות לתהודה עולמית בתחילת שנות התשעים. בעוד קומיקסאים עוברים בהדרגה להעזר במחשב כדי להגיע לקו סטרילי, דבק סת' במכחולים שהעניקו לעבודתו ארומה נוסטלגית.??קומיקס לרוב נבחן על פי הסיפור שבפנים, סת' לעומת זאת מתייחס לספר כולו כאל יצירת אמנות אחת. בטכניקות מסורתיות ומלאכת מחשבת מופקים ספריו בסטנדרטים גבוהים ומבליטים את יתרונות הנייר והפורמט הקלאסי.

כשהתחיל הפאנל כל אחד מארבעת המשתתפים זכה להקדמה מפוארת וארוכה מפי מנחת הפאנל הילרי צ'וט. דניאל קלאוס, צ'ארלס ברנז, סת' וכריס וור, מהקומיקסאים המוערכים בעולם, מייצגים זרם עכשווי של כותבי רומנים גרפיים שמתייחסים לספר כאובייקט. הם חברים טובים, מתייעצים זה בזה ומפרגנים האחד לשני גם על הבמה. לקהל באולם, כמו לפטריסיה ולי היה ברור שזוהי פסגת הכנס.

הפאנל

הילרי צ'וט: "כשאני מסתכלת על הספרים של כולכם, הם מעוצבים עד הפרט האחרון, אתם המעצבים של הכריכות ואחראים על ההפקה והפורמט. כך שנראה שמעבר לסיפור בפנים התוצאה הסופית מאוד מעניינת אתכם.??סת': "אני בסך הכל מנסה לעשות ספר יפה".??דניאל קלאוס ששניים מספריו כבר עובדו לסרטים, טען שהאינטרנט לא מעורר בו רגש, ספר לעומת זאת בהחלט כן. "כבר בתחילת תהליך העבודה על ספר אני מדמיין אותו כפסל תלת מימדי ומשקיע מחשבה בנושאים טכניים כמו איכות הנייר ועובי הכריכה".??סת' הסכים: "כשעובדים על סטריפ יש תחושה שהוא לא גמור עד שהוא מודפס. דפדוף הוא חוויה ייחודית, כל קריאה היא מעט אחרת וקל מאוד לקחת את הספר מהמדף לקריאה חוזרת."

כריס וור הזכיר את פרנסואז מולי ואת מגזין RAW שקידמה את ההתייחסות לעיצוב כחלק מהסיפור. "גם אלמנטים בעלי תפקיד מסורתי כמו הכריכה יכולים להפוך לחלק מהסיפור ולא להשאר עומדים רק כפרסומת לתוכן הפנימי" הוא אמר.

סת' הוסיף: "היום קומיקסאים רואים את עצמם גם כמעצבים ולעומת שנים קודמות בהן הפורמטים נקבעו על ידי המוציאים לאור, הגמישות גדולה והרבה מהם לוקחים חלק בעיצוב המוצר הסופי". הוא התוודה שכאשר ראה לראשונה חומרים של וור, תפס את הראש ואמר לעצמו "וואו, אני חייב להשתפר".

"כשיצאו ספריו של וור שהופקו בגדלים חריגים", סיפר קלאוס, "הערכתי שהקוראים לא יקבלו אותם. ב'Ice Haven', ציירתי את הקומיקס על דפים גדולים מאוד ובפרופורציות קלאסיות אך בסופו של דבר הספר יצא בפורמט רחב, נמוך קומה. זה התאים מאוד לאופי הסיפור בעיירת הפרברים. בעבודה אני משתדל שלא לחשוב על חלוקת הפאנלים ומנסה לעבוד באופן אינטואיטיבי". צ'ארלס ברנז חיזק אותו והזכיר את טינטין של הרז'ה במובן של ההתייחסות לכל עמוד כאל יחידת סיפור קטנה.

הילרי צ'וט: איך מפתחים עולם דימיוני וסיפור?

"כל סיפור שנכתב הוא המצאת עולם" אמר סת' "אך סיפורים מצויירים בולטים בעניין זה בגלל הכניסה לפרטים". את בתי העיירה הדימיונית 'פאלוקה וויל' שמרבית סיפוריו של סת' מתרחשים בה הוא החל לבנות "בשביל הכיף" מדגמים מיניאטורים תלת מימדיים. לאט לאט הגיע לדגם העיירה במלואה והתוצאה זכתה לסיבוב הופעות בארה"ב. "הרגשתי לאט שהעיר סוחפת אותי יותר מהסיפורים בה…"??"ממה בנית אותם?" קטע אותו רוברט קראמב מהשורות הראשונות. סת' ענה "מאריזות קרטון של פד-אקס".??"שני הגיבורים שלי" המשיך סת', "הם קראמב ושולץ ולשניהם יש בסיפורים מרכיב של כנות גדולה. הדבר החשוב עבור יוצר הוא להבין מה הוא אוהב. אל תנסה לכתוב כך שמישהו יאהב אלא תחילה תכתוב לעצמך. לעומת ג'ו סאקו שכותב על העולם החיצוני ואני מעריץ אותו, אני חושב שאני כותב על העולם הפנימי".?

קלאוס הודה שהדבר שמניע אותו לכתוב היא מחשבה בנוסח "במי אני רוצה להתנקם". וכריס וור הוסיף שגם דמות שמעוררת בו רגש חזק או משיכה כמו מורה להתעמלות מעניקה לו השראה, ועורר צחוק של מבוכה באולם.??
כריס וור: האם בזמן העבודה אתם בטוחים בעצמכם???
סת': "לפעמים כן".??
ברנז: "אמונה עצמית מאוד חשובה. עם זאת בתחילת הדרך ניסיתי כל דבר שהוצע לי וגיליתי שאני לא 'גג קרטוניסט'".

לאחר שלב שאלות הקהל הסתיים הפאנל והאודיטוריום התרוקן לחצר הקמפוס. שם, בחצר, המשכנו לדסקס בנושאים שעלו באודיטוריום, מדטריוט, אלינוי, מסצ'וסט, בוסטון ואחד גם מישראל, כולנו התלהבו מהכנס שלא היה בנוי כהרצאות מלומדות, אלא שיחות פתוחות וכנות עם יוצרים מובילים על תהליך העבודה האישי. ??כשחזרתי לארץ הסתערתי על מחברת הסקיצות ובבלוג של פטריסיה ראיתי שגם היא הספיקה כבר ליצור קומיקס קצר על החוויה החד פעמית. כל שנותר לקוות הוא שבקרוב יעז מישהו ליצור כאן אצלנו כנס דומה עם היוצרים המעניינים ביותר שניתן להגיע אליהם
(יש לנו מספיק גם כאן בארץ), אני מזמין כרטיס כבר עכשיו.? ?

 

ליאב צברי הוא מאייר וראש המחלקה לאנימציה במוסררה.