רכישת כרטיסים

הזמנת סיור פרטי

    מן הארכיון – חשיפה ראשונה לקריקטוריסט בזיל יוסף

    בארכיון המוזיאון קופסא עליה כתוב השם: בזיל יוסף. בקופסא חומר מועט אותו תרמו ילדיו רונה ודניאל, לאחר מותו.
    בחיפוש אחר חומר אודותיו ברשת, עלו שתי מילים: "תיבה ריקה".
    האמנם?

    עבודותיו המועטות אותן גזר והדביק על גבי גזרי קרטון ללא כל תאריך וללא כל פרט מזהה נוסף עוררו סקרנות:
    מצד אחד קריקטורות נשכניות וממוקדות מטרה לשבועון "העולם הזה" ומאידך, קריקטורות צבעוניות וקלילות לירחון רומני, שהתפרסם בארץ, קריקטורות המעלות חיוך מידי במתבונן.
    גם דברי ההספד המרגשים אותם כתב חברו אריה אבנרי – רמזו כי תיבתו של יוסף בזיל אינה ריקה, היא מלאה אך מחרישה…
    וכך נפתח המסע.

    תולדותיו האישיים

    בזיל נולד 11.9.1936 בעיר יאסי שברומניה. בעדותו בפרוייקט "לדורות" סיפר כי בזמן הפוגרום בשנת 1941, בהיותו בן 5 , הסתתר עם אמו, אביו, אחיו וסבו במרתף הבית בו גרו. ימיהם עברו בחשיכה כמעט מוחלטת ובאספקה דלילה של מזון אותו הביאו שכניהם תוך שהם מסכנים את חייהם. לעיתים נדירות, כאשר היו יוצאים ממקום מחבואם, היו עונדים על בגדיהם את הטלאי הצהוב.
    בשנת 1944 התגבר החשש לחייהם מצדם של השכנים ולכן עזבה המשפחה את יאסי ועברו לבוקרשט שם גרו עד עלייתם ארצה בדצמבר 1959.
    המשפחה התיישבה לראשונה בקרית בנימין ליד חיפה ומשם העבירו את מקום מגוריהם לחולון.
    בזיל, שעלה לארץ בגיל 24, התגייס לצנחנים והשתתף כקצין במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור. נישא והקים משפחה.
    בשנת 2010 בהיותו בן 74 הלך לעולמו לאחר מחלה קשה.

    קורותיו המקצועיים

    כבר בגיל 7 התחיל לצייר קריקטורות, עוד בהיותו תלמיד בבית הספר היסודי והיה סטודנט לאדריכלות בבוקרשט.
    הקריקטורה הראשונה שלו התפרסמה ברומניה בעיתון הסאטירי "aurzika" ובתרגום לעברית: צמח הסרפד !! העורך הגראפי של העיתון היה דריאן, אתו ייפגש גם בארץ בהמשך דרכו המקצועית. בזיל הגיע לארץ מאירופה והושפע בעיקר מהסגנון הפולני והצרפתי.
    בשנים 1965 – 1974 עבד כקריקטוריסט בשבועון "העולם הזה". עבודותיו הופיעו מידי שבוע בשבוע במדור "דף תשקיף". בחירה מסקרנת לאור העובדה שהיה ידוע בדעותיו הימניות . לדבריו של אריה אבנרי חברו הקרוב: "לאורך השנים לא חשף בזיל את דעותיו הפוליטיות ולא עשה בהן שימוש מקצועי כדי לנגח אישיות זו או אחרת ממחנה השמאל. העובדה שבזיל שימש גם כמה שנים כקריקטוריסט של השבועון "העולם הזה" שעורכו אורי אבנרי מזוהה עם השמאל הקיצוני, מדברת בעד עצמה".
    עבודותיו לשבועון "העולם הזה", עסקו במציאות הפוליטית בארץ, בנושאי ביטחון, ביחסי ישראל עם מדינות העולם ובקריקטורות בנושאים חברתיים.
    בד בבד עם עבודתו כקריקטוריסט, פתח במרכז תל אביב חברה לגרפיקה בשם "ביסלה". במסגרת זו זכה בפרס ראשון לעיצוב כרזה לסרטיו של הבמאי קלוד לאלוש וכן זכה בפרס ראשון לעיצוב כרזה עבור חברת קוקה קולה לחברות עילית ולתדיראן. הפרסום על כך ראה אור בעיתונות הרומנית.
    בשנותיו האחרונות היו הקריקטורות שיצר מוטות פוליטית. דמויות ומנהיגים פוליטיים ממחנה השמאל הופיעו בעבודותיו באופן עילג ובעין ביקורתית מושחזת והאישים ,מהמחנה הימני , זכו אצלו לכבוד רב בעיקר ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון שהיה מפקדו האישי במלחמת יום הכיפורים וראש הממשלה הנוכחי בנימין נתניהו שלווה אותו בימי מחלתו.
    בשנת 2006 הוציא לאור את הספר: "תמונות מצב- ספר מצחיק על אירועים עצובים" , ובשנת 2009 את הספר "מבחני תוצאה- כל כך עצוב שזה מצחיק".
    בספרים סגנון אחר של עבודות ובהן בעיקר עבודות קולאז' וצילומים.
    לצד הקריקטורות הפוליטיות הנשכניות שפרסם בשבועון "העולם הזה", פרסם בעיתונות הרומנית בארץ קריקטורות "לבנות" – בלתי פוליטיות (י. שמיר 2012) שעסקו בעקר בנושאים של קלאסיקה ואומנות, צייר על זוגיות ועל נושאים כלליים והכל מתאפיין בהומור דק ומחוייך. עבודות אלו עומדות בסתירה מוחלטת אל מול עבודותיו הסאטיריות.

     

    תיבה ריקה

    פוליטיקה ואמנות קלאסית בקריקטורות של בזיל יוסף

    בתערוכה מתקיים ניסיון להציג את המורכבות הסמויה, שאינה פומבית, המכונסת, האישית. אמן מוכשר שאינו מתעד את עצמו ואינו קורא תיגר אלא רק באמצעות עבודותיו הלוחמניות והאמיצות וגם אז בצד שאינו מזוהה עם דעותיו הפוליטיות. בדברי ההספד כותב עליו חברו אריה אבנרי: "אדם אציל, מנומס, נעים הליכות, ישר ואיש עקרונות. בזיל מעולם לא התחנף ולא התפייס הוא עבד כאיש מקצוע בלתי תלוי".
    כתבה אודותיו פורסמה בעיתון הרומני"ADEVARUL" בשנת 1973. בכתבה מתאר העיתונאי את בזיל יוסף "כמו המים שחוצבים לאט לאט בסלע כך הוא עושה לעצמו שם בישראל". לאט לאט… כמו מים החוצבים בסלע כך הייתה דרכו המקצועית בעלותו ארצה ממדינה קומוניסטית המגבילה את חופש הדיבור למדינה דמוקרטית פלורליסטית.
    עיון בעבודותיו מגלה אמן בעל עולם דימויים עשיר הנשען ויונק מהתרבות הקוסמופוליטית , מהקלאסיקה האירופאית, בהן הוא נשען על הזכרון הקולקטיבי של ציבור הקוראים.
    בתהליך החקירה האוצרותי, נבדק פן אחר, רך, ומכיל של עבודותיו. על כן מבקשת התצוגה להציג את עבודותיו בהקשרים רחבים יותר.
    במסגרת "חשיפה ראשונה" יוצגו עבודותיו באופן שונה, באופן שמאפשר מבט חדש ונותן תקפות חדשה לקריקטורות. לקריקטורה הפוליטית יש אופי הצהרתי, ישנה אמירה מאוד ברורה. המהלך האוצרותי שנבחר מנסה לעמעם את המובהקות ונוטע את הקריקטורה בעולם מורכב יותר מתוך רצון להדהד את המורכבות שנתגלתה בסיפור חיו של בזיל שרב בו הנסתר על הגלוי.
    אין ספק כי תוך כדי התחקיר אודותיו נתגלתה תמונה מורכבת שלא עלתה מתוך הפריטים שנשמרו בקופסא. והתיבה אינה ריקה עוד.

     

    בהשראת היצירה: הזאבה הקפיטולינית מניקה את התינוקות רמוס ורומולוס, פסל ברונזה , המאה ה- 5 לפנה"ס

     

    בהשראת היצירה: "לאוקון",אפיזודה מהמיתולוגיה היוונית, פסל יווני, 50 לפנה"ס

     

    בהשראת האירוע ההיסטורי אודות האשמת נירון קיסר בשריפה של רומא בשנת 64 לספירה. נירון מתואר כמנגן בנבל או בכינור בשעה שהעיר רומא עולה בלהבות

     

    בהשראת הפיסול היווני הקלאסי

     

     

     

    בהשראת המחזה "המלט" מאת שייקספיר מהמאה ה- 15 " להיות או לא להיות"

     

    תודות
    להילה זהבי – מנהלת הארכיון על לב פתוח ומקצועיות יצירתית
    ליורם א. שמיר על הייעוץ והליווי

    תודה שרכשתם כרטיסים!
    שם של האירוע
    תאריך: