רכישת כרטיסים

הזמנת סיור פרטי

    לרגל יום הפליט הבינלאומי

    ב-20 ביוני יציינו ברחבי העולם את יום הפליטים הבינלאומי, שייסד ארגון האו"ם בשנת 2000. גם היום ישנם מיליוני פליטים חסרי בית, אליהם נוספו בחודשים האחרונים כארבעה עשר מיליון פליטים אוקראינים בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה. 

    במהלך השנים ישראל הקטנה קלטה והתמודדה עם בעיית הפליטים גם היא, באירועים שזכו להתייחסות מצד אמני הקריקטורות הישראלים. אחדים מהם אף היו פליטים בעצמם, שמצאו בישראל הצעירה בית.

    זוהי קריקטורה של הצייר יוסף רוס, שנולד בבלגיה וגדל בהולנד. כנער הרבה לבקר במוזיאון הרייקסמוזיאום שבאמסטרדם, שם פיתח את יכולות הציור שלו. הוא התייחס לציור כתחביב, ובבגרותו למד רפואה בברלין. עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה החליט לעלות לארץ, ובשנת 1935 הגיע לישראל והחל לעבוד כקריקטוריסט וכגרפיקאי. 

    בקריקטורה שלפנינו מבקר רוס את "הספר הלבן השלישי", מסמך בריטי שפורסם בשנת 1939 והגביל באופן חמור את עליית היהודים לישראל. גם בזמן השואה, כשיהודים רבים ביקשו להימלט מאירופה, סורבה כניסתם של רבים מהם לפלשתינה. בציור מתאר רוס את הספר הלבן, מיושן עם קורי עכביש סביבו, נועל בשלשלאות את שערי ארץ ישראל. צדו השמאלי של הציור מתאר את שנת 1939, אז ניסו יהודים מגרמניה למצוא בפלשתינה מקלט מהנאצים. צדו הימני מתאר את שנת 1943, אז היגרו ארצה יהודים רבים מכל רחבי אירופה בעקבות השואה.

    את הקריקטורה הבאה צייר אריה נבון, שנולד בדרום-מערב רוסיה ועלה לארץ בעלייה השלישית. היא הופיעה בגיליון של העיתון "דבר" שפורסם ב-17ביוני 1949. הקריקטורה מתארת את ועידת לוזאן, שהעסיקה באותה תקופה את ישראל הצעירה: מדובר בוועידה בעיר לוזאן שבשוויץ שזומנה על ידי האו"ם במטרה לגבש הסכם שלום בין ישראל למדינות ערב אחרי מלחמת העצמאות.

    בקריקטורה מתאר נבון את הוועידה, מלאת אינטרסים של מעצמות עולמיות, כמלחמת שוורים: במרכזה שור חבול המתאר את מדינות ערב. כדי לשכנע אותן לתמוך בהסכמי השלום, הועלו הצעות שונות. הבולטת שבהן הייתה הצעה לפיה מדינת ישראל תאפשר לפליטים ערבים שגורשו במהלך מלחמת העצמאות לשוב לארץ, ותספח את רצועת עזה עם הפליטים שגרים בה. בסופו של דבר השיחות נכשלו, וועידת לוזאן הסתיימה בספטמבר 1949 ללא הסכמי שלום.

    את הקריקטורה הזו צייר שמואל כץ, שנולד באוסטריה בשנת 1926. בעקבות הסיפוח הנאצי עברה משפחתו להונגריה, שם שרד כץ הילד את השואה. אחרי מלחמת העולם השנייה ניסה להעפיל ארצה, אך אוניית "כנסת ישראל" שבה הפליג לישראל נתפסה על ידי הבריטים וכץ נשלח למחנה מעצר בקפריסין – שם ארגן תערוכות אומנות. שנה אחר כך הגיע לישראל במסגרת השומר הצעיר, והיה ממקימי קיבוץ געתון.

    הקריקטורה של כץ צוירה בסוף שנות השבעים לעיתון ״מעריב״. בשנת 1975 כבש צבא צפון ויאטנם את דרום ויאטנם, ורבים מתושבי הדרום ניסו להימלט ולמצוא מקלט. רבים מהפליטים נמלטו בספינות קטנות, והתקשו למצוא בית חדש. כך כמעט היה גורלם של שישים ושישה פליטים וייטנאמים שנתקעו בלב הים במשך ארבעה ימים בשנת 1977. הספינה היחידה שהסכימה לאסוף את הפליטים הייתה האונייה הישראלית "יובלי". משרד החוץ הישראלי ניסה לסייע לפליטים, אך אף מדינה לא הסכימה להעניק להם מחסה. עשרה ימים לאחר מכן, ביום הראשון לאחר אישור הממשלה בכנסת, הודיע ראש הממשלה, מנחם בגין, כי מדינת ישראל תקלוט את הפליטים מויאטנם ותעניק להם אזרחות.

    קשה שלא לשים לב לדמיון בין הספינה בקריקטורה של כץ לתיבת נוח: הפליטים הווייטנאמים מפליגים בלב האוקיינוס, נמלטים מעולם שחרב עבורם. תמרורי "אין כניסה" ממלאים את הציור, כמו המדינות הרבות שדחו את בקשת המקלט של הפליטים. אך אי שם במרחק, תחת השמש העולה, מופיעה ישראל: הארץ המובטחת, שהייתה לביתם של פליטים רבים מרחבי העולם.

    גם משבר הפליטים העולמי בזמננו מעורר את עניינם (ועפרונותיהם) של יוצרי הקריקטורה הישראלים. בעקבות פלישת צבא רוסיה לאוקראינה, בפברואר 2022, כארבעה עשר מיליון אוקראינים איבדו את בתיהם. חלקם נמלטו זמנית למדינות אחרות, אחרים נשארו באזור בתקווה שיזכו לשקם את חייהם בקרוב.

    זו קריקטורה שפורסמה במרץ השנה בעיתון ״כלכליסט״ וצוירה על ידי צח כהן. בעקבות המלחמה, אלפי פליטים מאוקראינה טסו לישראל, בתקווה שיוכלו למצוא כאן מקלט עד יעבור זעם. אך ישראל לא הסכימה להכניס לגבולותיה רבים מהפליטים שאינם יהודים. המהלך שנקטה הממשלה  זיכה אותה ואת שרת הפנים איילת שקד בביקורת ציבורית רחבה. רבים טענו כי מדינת ישראל, שהייתה בית לרבבות פליטי שואה שלא קיבלו מקלט בשום מקום אחר, חייבת לאפשר לפליטים האוקראינים להכנס.

    בקריקטורה מתאר כהן שלט גדול הנושא את הכתובת "לעולם לא עוד": משפט המתייחס לזוועות השואה ולהפניית עורף שקיבלו מיליוני יהודים מכל מדינות העולם. אך השלט כולל כוכבית אדומה, שסימנה שרת הפנים איילת שקד. היא אוחזת בידה "תקנון", המתייחס לערבות הגבוהה של עשרת אלפים שקלים שהמדינה דרשה מכל פליט אוקראיני.

    הקריקטורה האחרונה צוירה על ידי מישל קישקה ופורסמה בבלוג שלו במרץ 2022, כחודש לאחר תחילת המלחמה. הקריקטורה היא מחווה לסרט הסובייטי "אוניית הקרב פוטיומקין" שיצא בשנת 1925. בסצנה מפורסמת שמתרחשת על מדרגות בעיר אודסה, חיילי הצאר טובחים באזרחים שמורדים בשלטון. בקריקטורה של קישקה, לא השתנה הרבה במאה השנים שחלפו: שוב השלטון במוסקבה פוגע בחפים מפשע באוקראינה. במקום חיילי הצאר, פוטין הוא זה שמביט על הגופות המוטלות על המדרגות. עגלת התינוק, שמדגישה בסרט את האכזריות של החיילים, מכוסה בדגל אוקראינה ובולטת בצבעוניות בתוך הסצנה האפורה.



    קרדיטים:

    הקריקטורות של יוסף רוס, אריה נבון ושמואל כץ לקוחות מאוסף ארכיון המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס

    צח כהן: פורסם במעריב ובפייסבוק כאן: 

    https://www.facebook.com/photo/?fbid=10159754259092270&set=a.10150282487877270

    מישל קישקה: פורסם בבלוג שלו כאן: 

    https://he.kichka.com/2022/03/20/%d7%9e%d7%99-%d7%95%d7%9e%d7%94-%d7%99%d7%a2%d7%a6%d7%95%d7%a8-%d7%90%d7%aa-%d7%a4%d7%95%d7%98%d7%99%d7%9f/?fbclid=IwAR3dtzplTqfHsdADoi9EptnYAX3S-4Fngm_JSFWXnd46937V6XjD7ha9Bic



    תודה שרכשתם כרטיסים!
    שם של האירוע
    תאריך: