נפרדים מהקריקטוריסט רון זיסנבך (זוס) 1970-2018

קהילת הקריקטוריסטים ויוצרי הקומיקס נפרדים בצער מהקריקטוריסט רון זיסנבך (זוס).

זוס נולד בישראל, 1970. למד במחלקה לעיצוב גראפי בבצלאל, 1992-1994.

ובביה"ס סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה, 1994-1998.

לאורך השנים פרסם קריקטורות בעיתון מעריב וטור קומיקס בעיתון הארץ.

זוס הלך לעולמו בתאריך 29 בספטמבר 2018

מישל קישקה וצחי פרבר חבריו למקצוע נפרדים מזוס

הקריקטוריסט זוס הלך לעולמו – מתוך הבלוג של מישל קישקה:

רון זיסנבך נהג לחתום על עבודותיו בשם זוס, כינוי עצמי שהצביע על חוש ההומור המיוחד שלו. הוא היה פעיל בשנות ה-90 וה-2000, במהלכן פרסם קריקטורות במעריב וטור קומיקס בהארץ. אך מחלת הפרקינסון שהלמה בו לפני עשרים שנה הכניעה אותו בסופו של תהליך איטי ואכזרי. עד שזוס נאלץ להפסיק כל פעילות ב-2010

עבודותיו התאפיינו בקו דק ובהומור דק, הוא לא ידע לצעוק, רק ללחוש אך לחישותיו חדרו עמוק בעוד משפחתו וחבריו יושבים שבעה החלטתי להעלות פוסט קצר לזכרו. שימשתי כיו״ר איגוד הקריקטוריסטים בעשור הראשון של שנות האלפיים ויצא לי קצת להכיר את רון ואת עבודתו. הוא השתתף בתערוכות השנתיות של האיגוד בחולון בעידן של טרום הקמת המוזיאון לקריקטורה

סרקתי מתוך הקטלוגים של אז קריקטורות אחדות על מנת להראות את העבודה הייחודית שלו על קצה המזלגהן לא איבדו כהוא זה מהרלוונטיות שלהן גם היום.

קריקטורה שהוא צייר בתקופת ההתנתקות יכולה להתאים היום לתהליך ההדתה בצה״ל וקריקטורה על דרכו של ליברמן לצמרת המדינית מלפני עשר שנים צוירה כאילו אתמול מדויקות ואפילו נבואיות.

 צחי פרבר נפרד מזוס:

לפני שבוע, עם צאת השבת, נפטר בשנתו רון זיסנבך, אחד מהקריקטוריסטים ואמני הקומיקס המיוחדים שפעלו כאן. רון, שחתם בשם "זוס" על עבודותיו, הצטיין בקו נקי ומדוייק, בראיית מציאות בהירה וחדה, ובהומור נפלא. תחילה ב"יתומי הסערה", סדרת קומיקס נהדרת אשר פרסם במוסף גלריה של עיתון הארץ, ולאחר מכן בקריקטורות יומיות נוקבות ומעוררות מחשבה, שפרסם בעיתון מעריב.

לא הייתי חבר קרוב של רון, אבל היינו ידידים. למדתי מספר שנים מעליו בבצלאל, ואני זוכר ביקור נדיר שלו אצלי במקום מגורי באותם הימים, במרכז האפור והדהוי של ראשון לציון. אני זוכר מאותו הביקור שהוא ציין בפליאה כי גובה הדירות שבקומות העליונות ברחוב בו גרתי, אלו שנמצאות מתחת לגג, נמוך מעט מגובה הדירות שבקומות התחתונות, ואני, שגרתי עשרות שנים באותו הרחוב ושחשבתי כי עיני חדות מאוד, לא הבחנתי בכך כלל.

רון דעך אט-אט ממחלת הפרקינסון האיומה. ראשו נותר צלול לגמרי אבל גופו הלך והשתתק. הוא ניסה למצוא פתרונות שיאפשרו לו להמשיך ולעבוד. תחילה הפסיק לצייר ביד ימין ועבר לצייר ביד שמאל, ולאחר מכן, כשיד שמאל נחלשה גם היא, עבר להשתמש בגזרי נייר לצורך הכנת הקריקטורות, והכל ביסורים ובעמל רב, עד שלא יכול היה להמשיך עוד.

משפחתו הקרובה טיפלה בו במסירות ובאהבה רבה עד יומו האחרון.

רון זיסנבך המנוח יכלל בשנה הבאה בתכנית הלימוד בבצלאל, במחלקה לתרבות חזותית וחומרית, בקורס הדן בתולדות הקריקטורה והקומיקס העברי. דורות חדשים של סטודנטים ילמדו עליו ויכירו את עבודותיו.

קריקטורות של זוס מתוך מקבץ תערוכות "השנה שהייתה" שהוצגו במוזיאון.

יהיה זכרו ברוך.