נולד בשנת 1943 ביוגוסלביה ועלה לארץ בשנת 1951 .
את לימודיו בבצלאל סיים בשנת 71, והיה סטודנט במחזור הראשון ביחידה לאנימציה שפתח יצחק יורש.
מיד אחרי לימודיו הצטרף לטלוויזיה הישראלית בה עבד עד 2005. שתים מהתכניות שעיצב זכו בפרס ישראל: "ניקוי ראש" ו"שלוש ארבע חמש וחצי". במקביל פרסם קריקטורות בעיתונות, אייר ספרי ילדים ויצר את הדמות "שוש" .
עבודותיו של לקיצביץ, כמו גם האנימציות, הן משחק של חומריות וטכניקות. עם זאת תמיד ניתן לזהות שהן שלו. חותמת ברורה של סוג המבט ויחס חושני לחומר, כמו גם קורטוב ציניות, אופייניים לאנימציות כמו גם לקריקטורות שלו. למרות שעלה לארץ כבר בגיל 8, מייצג לקיצביץ בעבודתו רצף לתרבות היגוסלבית. עבודותיו מזכירות את אסכולת "זאגרב", ששאבה מאותם המקורות. תרבות ויזואלית עשירה, שלמרות העוני של אחרי המלחמה, ציורי הילדים היו בה בצבע, ולימודי הספרות הקלאסית היו בקומיקס. בין מקורות השראהה נוספים הם המאיירים סול סטיינברג וטומי אונגרר והציירים דיויד רוברטס ואנרי מאטיס .
אחרי שנים של כמעט שממה באנימציה הישראלית, סוף שנות ה-60 ותחילת ה- 70 התאפיינה האנימציה בארץ בהתלהבות יצירתית. לטלוויזיה הישראלית, שאך נפתחה, נאספו יוצרים והיו משאבים וחופש יצירה, שיצרו לתקופה קצרה את תור הזהב של הטלוויזיה הישראלית. שיאו היה בניקוי ראש.
הקטעים הקצרים שיצר לקיצביץ לניקוי ראש, עד 5 אנימציות וסרטים קצרים בשבוע- רעיון, בימוי, ביצוע, ובחלקם גם משחק, התייחסו לנושאים בהם עסקה התוכנית באותו שבוע, אך גם זרמו מכוח עצמם בסביבת עבודה יצירתית, מול יוסי אבולפיה ויוצרים נוספים.
כיום יוחנן לקיצביץ חי יוצר ומצייר בהרי ירושלים "אנימציה היא עבודה למשוגעים לדבר"
סרטי האנימציה באוסף נעשו עבור הטלוויזיה הישראלית. רובם עבור ניקוי ראש בשנת 1974, וחלקם משנים מאוחרות יותר.
התערוכה הוצגה במהלך שנת 2008
