שנת 1936, מזמין עורך 'דבר לילדים', יצחק יציב, את אריה נבון לפרסם בעיתון סיפור מצויר שיופיע בהמשכים מידי שבוע בעמוד הסוגר של החוברת. אין בידינו טקסט המתאר את תהליך התגבשותה של הדמות הראשונה – אורי מורי, כמו שאין בידינו מידע מדויק על עבודתם המשותפת
של אריה נבון והמשוררת לאה גולדברג שכתבה בחרוזים את הטקסט המלווה. האם גיבש נבון את דמותו של הילד ורק מאוחר יותר לאה נתנה לו את שמו ותארה את מעלליו? או שמא היה זה להיפך.
כך או אחרת, דמות ילד חבוש בכובע ומלווה בגמל הפכה בבת אחת להיות ילד-גיבור עברי. כבר בסיפור הראשון קושרים נבון וגולדברג את אורי לכינוי – צבר – כשאורי נופל לתוך שיח צברים, הופך לצבר וניצל הודות לגמל ידידו. מעניינית העובדה כי דרך סיפורי הקומיקס, מתארים היוצרים גיבור שהוא ילד-גיבור עברי שהוא חלוץ כל כולו מגוייס למען היישוב.
מדוע החליטו לשלב מסרים ציוניים-חלוציים-תעמולתיים בקומיקס והאם הוא היה חלק מהחלטת המערכת איננו יודעים, אין לכך ביטוי כתוב, אך ניתן להניח מתוך מעקב אחרי הסיפורים כי נבון כמו גולדברג בחרו להעניק לאורי הרפתקאות 'מציאותיות' 'עבריות' איתם יכלו הילדים להזדהות ללא קשר למקום מגוריהם או למוצא הוריהם…מהר מאוד מפתחים נבון וגולדברג דמויות משנה ודמויות נוספות כמו אורי כדורי או מורי אורי פגע רע – אחיו השובב של אורי מורי שתמיד נענש על מעשיו ומקבל 'נזיפה חינוכית' בכל סוף סיפור, החמור החכם, הברווזים, גדי גד, קטינא החייל וכמובן אפרוח בילבולמוח.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה כאשר מנסה עורך דבר לילדים להסביר במאמר הראשי מהי המלחמה ומיהם "אויבינו הנאצים" מתגייס עמוד הקומיקס ומתאר בשנת 1940 את קטינא החייל – ילד קטן – כשהוא יוצא להילחם (ולנצח – בעזרת תושיה ולא כוח) בקרב מול החיילים הנאצים במדבר. בשנת 1942, מצייר נבון את 'אפרוח בילבולמוח' כשהוא מנצח את 'התנינים המשוריינים המצוירים צלב קרס' ומעלה על גבם מעפילים לארץ ישראל.
מתוך הקטלוג קומיקס עברי א'
התערוכה הוצגה במהלך שנת 2008
