המוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס בחולון יעניק השנה את פרס "עיפרון הזהב" ליוצר הקומיקס יעקב קירשן
יעקב (ג'רי) קירשן נולד בברוקלין ( 1938). את לימודי האומנות רכש בקווין קולג' (queen college) ולאחר סיום הלימודים בשנת 61' החל לעבוד כקריקטוריסט עצמאי. לימים הצטרף כמאייר למגזין "פלייבוי" (playboy) שם פרסם כמה וכמה קריקטורות.
זיקתו הפוליטית של קירשן החלה עוד בארה"ב, בהיותו מתנגד פעיל למלחמת וייטנאם.
בשנת 1971, לאחר היכרות עם התנועה ציוניות, עלה לישראל יחד עם אשתו ושלושת בנותיו. את שמו שינה מג'רי ליעקב. שנתיים לאחר מכן כבר החל לפרסם רצועת קומיקס יומית בעיתון ג'רוזלם פוסט (Jerusalem Post) תחת השם "עצמות יבשות" (Dry Bones על שם חזון העצמות היבשות של הנביא יחזקאל), אשר הציעה סאטירה נוקבת על אירועי היום בישראל ומפורסם עד היום, כבר 40 שנה. מתכונת ה"סטריפ" של קירשן הייתה הרצועה הציורית של עלילות ודמויות הראשונה בישראל.
במהלך שנות ה-80 , תחילת עידן משחקי המחשב, יצר סידרה של משחקי מחשב המקימים לחיים (בין היתר) דמויות מוכרות מן הקומיקס שלו. המשחקים נועדו לצורכי הוראה וחינוך, וחיזוק הזהות היהודית.
בשנת 1993 פרסם את הנובלה הגרפית "TREES" (The Green Testament) בו הוא מגולל באמצעות קומיקס את סיפורו של העם היהודי. הספר זכה להצלחה כבירה בתפוצות ומהדורתו הראשונה אזלה במהרה מן המדפים.
מוסיפה אוצרת הקטלוג ליאת מרגלית:
"מציאות החיים בישראל הובילה את קירשן לבחור בהכרת האבסורדים המאפיינים אותה, לקבל את נוכחותם, אך לא להשלים איתם. במובנים רבים "Dry Bones" הוא עיסוקו המתמיד של קירשן במקום המפגש הזה בין חזון ובין מציאות, וניסיונותיו לחיות עם הדואליות הזו המתקיימת בתוכו דרך הדמויות המרכזיות המככבות בקומיקס שיצר:
שולדיג – (מיידיש: אשם) ישראלי מן היישוב (קירשן), ציוני אידיאליסט ואופטימיסט חסר תקנה, דובי – כלבלב ריאליסט וציני, לעולם מאזן את האופטימיות של שולדיג בעליו, ותמיד מוציא את העוקץ מן הדבש.
אל דמויות אלה הצטרפו כמה נוספות:
המלך שלמה- הוא המייצג את ההנהגה, הוא האמצעי דרכו מבקר קירשן את המנהיגות הישראלית ופועלה, איש שותה קפה- זה שמתעדכן על כוס הקפה ועיתון בכל הנעשה בארץ, ומחווה דעה ו-שני גברים- ייצוג של הציבור הסובל בישראל.
באמצעות נבחרת דמויות מצומצמת זו ומספר סצנות קטן, הצליח קירשן לגבש סאטירה נוקבת על אירועי היום בישראל. ברצועה יומית בעיתון הג'רוסלם פוסט (Jerusalem post). במקביל הופיעו פרסומים נוספים בעיתונים דוברי אנגלית בארץ ובהיקף נרחב בעיתונות זרה ברחבי העולם
