שנה לא פשוטה, מהקשות שידענו, עברה על כולנו. הפיכה משטרית שאיימה על הדמוקרטיה וטבח מזעזע שמוטט קונספציה שלמה ויצר אינסוף משברים חדשים, שספק אם נצליח להחלים מהם אי פעם. ומה עשו הקריקטוריסטים בשנה הקשה הזאת? את עבודתם: ציירו קריקטורות. רובן מוקצנות יותר, חלקן מהבטן ולא מהראש, כי כשהחיים מוקצנים גם האמנות מוקצנת.
״נירמו ואלנבוגן מזהים תהליכים״ היא תערוכה שבה יוצגו עבודות של מיטב הקריקטוריסטים הישראלים העכשוויים, בדגש על תהליכי עבודה קומיים וסאטיריים: כיצד לוקחים מציאות איומה והופכים אותה לקריקטורה? הרי מדובר במושג שמתחבר אצלנו מיידית להומור. מהי אנלוגיה ויזואלית? באילו שיטות עבודה נוספות נעזרים יוצרים? ממחוות אמנותיות ליצירות מפורסמות, עד הקצנה, עיוות פרופורציות, משחקי מילים, משלים ונמשלים ויזואליים ועוד. המציאות נוראה. כיצד הופכים דבר נורא לקריקטורה מושחזת?
אוצרים: ניר מולד ועמוס אלנבוגן
קרדיט לדימויים: רעות בורץ, שי צ'רקה ומושיק גולסט.
