רכישת כרטיסים

הזמנת סיור פרטי

    גברתי ראש הממשלה (גולדה)

    זאב, מגדולי אמני הקריקטורה הפוליטית שלנו ופורטרטיסט בחסד עליון, זיהה עד מהרה את נתוניה המיטביים של הגברת ולא בזבז זמן יקר. בחמשת שנות כהונתה של גולדה היא זכתה לטיפול יסודי, מעמיק ועשיר פרי מכחולו השנון. ניכר בעבודותיו, שנעשו בחדווה, נוכח תווי פניה המשוועים לטיפול קריקטוריסטי.

    מעבר לשרשרת הכינויים שזוהו עם אישיותה, כמו "המטבח של גולדה", "סל הקניות של גולדה", "האמא הלאומית", "נעלי גולדה" וכו'… יצר זאב גלריה עשירה במיוחד של דימויים ואמירות סביב דמותה, שהחליפה פרצופים, תלבושות והעמדות אין ספור. פעם היא מנצחת על תזמורת, פעם שוברת קרח, פעם היא מיס דוליטל מ"גברתי הנאווה" ופעם סוסה שועטת.

    המטבח הפוליטי של גולדה היווה השראה תמידית ליצירתו והיא זכתה לשלל קריקטורות בחברת סירים, מערוכים וקומקומי תה. אבל לצד אלה, הרבה זאב לשחק גם באחד המרכיבים הקומיים המוכרים מהתיאטרון – החלפת הזהות המינית. שהרי דובר על גולדה כעל "הגבר של הממשלה" וממש כשם ששחקנים גברים ממלאים תפקידי נשים במחזה, כך הציג זאב לא פעם, את הגירסה המאצ'ואיסטית של גולדה, טריק שתמיד מוסיף נופך סאטירי לאמירה.

    השמועה אומרת שהגברת מאיר מאוד לא התלהבה ממלאכתו של זאב. היא אמנם שלחה אליו פעם מכתב תודה מנומס אבל הקפידה לשמור מרחק (בניגוד לסימפטיה שהפגינו כלפיו רבין ופרס, למשל) זאב אכן הצליף תדיר בגברת הזקנה, אבל הקפיד לעשות זאת ב'ריספקט' ראוי ובהערכה לא מבוטלת. אפשר להבחין בכך היטב בציור "כולם היו בני", שצוייר עם היוודע מותה בדצמבר. 1978 הציור תלוי עד היום במוזיאון גולדה בקיבוץ רביבים.

    היום, בעידן הפוסט פמניסטי, כשיש לנו כבר נשיאת בית משפט עליון, יושבת-ראש כנסת ושרת חוץ, האפקט התקדימי קהה במקצת, אבל עדיין, העובדה שאישה נושאת בתפקיד כל-כך דומיננטי כמו "ראש ממשלה" – מעוררת תיאבון וחדוות יצירה בכל מטבחי הקריקטוריסטים. כשמתבוננים בתערוכה זו, רואים עד כמה הפליא זאב ביצירת גורמה.

     

    התערוכה הוצגה במהלך שנת 2008

     

    אלבר אלבז