לצד יונת השלום קיימים בשפת הקריקטורה אייקונים נוספים לשלום. המאבק לשלום במזרח התיכון הוא מאבק מתמשך ולא פעם משמשת היונה את הקריקטוריסטים בקריקטורות לוחמניות. אם בישראל המטרה לביקורת היא המנהיגים – ביקורת על הכשלת תהליך השלום, על העמדת פנים, על תשלום מס שפתיים – בקריקטורות הערביות מטרות הביקורת הן ישראל, היהודים ולעיתים ארה"ב. בארכיון המוזיאון נמצאות עדויות רבות על הקריקטורה הערבית: ספרו המקיף של אריה סתיו "השלום – קריקטורה ערבית" (זמורה ביתן 1996), דו"חות שנתיים של הליגה נגד השמצה (ADL), ועוד.
אל – ע'ד (ירדן) 14.1.2007, כותרת: "הכנות לסבב השיחות הבא."
אל-מוסתקבל (לבנון) 17.9.2010, כותרת: נתניהו וההתנחלויות" נתניהו אומר: "האם יש משהו מפחיד בי?!"
עוכאז (ערב הסעודית) 8.10.2010
אל- אתחאד (איחוד האמירויות הערביות) 29.9.2010 "המשך ההתנחלויות"
רוח אל-יוסיף (מצרים) 12.4.1993 "ישראל ותהליך השלום"
א-דסתור (ירדן) 5.5.1992 "פלסטינים 48-67"
אל-עכאת (סעודיה) 15.5.1991 "הצילו….הן רוצות לטרוף אותי"
פורסם בעיתון אל-גומסהריה (מצרים) 6.6.1987 הצהרות ישראל ויוזמת השלום
פורסם בעיתון אל-גומסהריה (מצרים) 25.12.1994 ללא כותרת
א-ראי (ירדן) 9.1.1992 ללא כותרת
פורסם בעיתון אל –אוסבוע 23.6.1993 ללא כותרת
פורסם אל-אהרם הכלכלי (מצרים) 25.11.1991 "שמיר והשלום, השלום המרובע"
אל-עכאת (סעודיה) 26.11.1992 ללא כותרת
פורסם בעיתון אל אח'ד (לבנון) 9.8.1991 "השלום הישראלי"