רכישת כרטיסים

הזמנת סיור פרטי

    קריקטוריסטים ארצישראליים במדים – במלחמת העולם השנייה

    ב-2 בספטמבר 1939, יום אחד לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, התייצב יעקב מידד, המתנדב הארצישראלי הראשון, והוצב לסוללת תותחי חוף בחיפה (לימים, קצין בצה"ל , בכיר במוסד ומחבר הספר "התליין מריגה"). בשנתיים הבאות התנדבו אלפי בחורים ובחורות יהודים לצבא הבריטי.

    לאחר הניצחון הבריטי באל-עלמיין בנובמבר 1942, כאשר הוסר איום הפלישה הגרמנית לארץ ישראל, החלה הסוכנות לעודד 'גיוס עברי' בקנה מידה נרחב ואף הפעילה אמצעי כפיה נגד המשתמטים. מספר המשרתים היהודים בצבא הבריטי מארץ ישראל הגיע ל-30,000; 6% מן האוכלוסיה היהודית. כמו כן התנדבו 12,000 ערבים (מוסלמים ונוצרים) מארץ ישראל.

    המתנדבים/המגויסים שרתו ביחידות בריטיות או ביחידות ארצישראליות, חלקן מעורבות יהודיות-ערביות וחלקן יהודיות. הם התנדבו לכל הזרועות: לחילות היבשה (חיל רגלים, חפרים, תותחנים, הנדסה, קשר, מודיעין, תובלה, קומנדו, נשים), לחיל האוויר המלכותי ולצי המלכותי.

    ביחידות הארצישראליות נעשתה פעילות חברתית ותרבותית. 15 יחידות הוציאו לאור עיתונים בעברית בשמות שונים: ניר התותחן, עין המדבר, בדרכים, קול הארי ועוד. לחייל, העיתון הגדול ביותר,יצא על ידי הבריגדה העברית החל ב-1944 ועד אחר המלחמה 1946. העיתונים היחידתיים פרסמו קריקטורות שצויירו על ידי חיילים. אחדים המשיכו כקריקטוריסטים מקצועיים אחר המלחמה כמו פרידל שטרן, יהודה הררי, שלמה זבדי , מולא צייטלין ויהושע אדרי..

    את הקריקטורות אספנו בארכיון של מוזיאון הקריקטורות, בית הגדודים, ארכיון צה"ל ואתר עיתונות יהודית היסטורית של הספריה הלאומית ואוניברסיטת תל אביב.

    אנחנו מביאים כאן מבחר קריקטורות בארבעה תחומים: פוליטיקה, פעילות מבצעית, הווי חיילים ושחרור.

    למדנו על התקופה מן הספר המכונן של יואב גלבר "תולדות ההתנדבות", מאמרו של פרופ' מוסטפה עבאס "פלשתינאים נלחמים בנאצים", והתכתבות עם פרופ' מוטי גולני ועם ד"ר מרדכי נאור.

    תודה מיוחדת לרחל סילקו, מנהלת בית הגדודים ותודה לדני וגידי הררי על תרומת אוסף אביהם יהודה הררי לארכיון המוזיאון.

     

    פרידל שטרן – איור לשער הספר "התנדבנו לצבא הבריטי", 2005.

    פוליטי

     

    מולא – שמואל צייטלין, "לכל הרוחות, גם השנה אותו הממזר?..", לחייל 5.1.1945

    אבי בגרי,חוט השערה, לחייל, 13.4.1945

    אמן בלתי ידוע, מיין קאמפף ["מלחמתי" 1925 מאת אדולף היטלר]. לחייל 25.4.1945

    מולא – שמואל צייטלין, סלון למודה [אופנה] 1945, לחייל 30.1.1945

    אמן בלתי ידוע, יפן – חוף המבטחים, לחייל 30.4.1945

    אמן בלתי ידוע, "ועידת השלושה" של היטלר, מול ועידת יאלטה –סטלין רוזבלט וצ'רצ'יל. לחייל 9.3.1945

     

    פעילות מבצעית

     

    יהודה הררי, "קיבלת מכתב מהבית?" ימתוך "סביב אירופה על חוד העפרון", 1945

    יהודה הררי, "לא! אין זו ועדת התרבות", מתוך "סביב אירופה על חוד העפרון", 1945

    יהודה הררי, גוט שפייט! (מאוחר מדי!) מתוך "סביב אירופה על חוד העפרון", 1945.

    יהודה הררי, "מעניין לדעת מאיזה סוג המוקש", מתוך "סביב אירופה על חוד העפרון", 1945

    יהודה הררי, "אל תהיה אנטישמי", מתוך "סביב אירופה על חוד העפרון", 1945

    יהודה הררי, "יאללה אימשי! גמרנו את המלאכה", מתוך "סביב אירופה על חוד העפרון", 1945.

    אמן בלתי ידוע, הפסקת נופש בטוברוק המנוחה הופרעה על ידי הפצצות אוויר מרובות, בדרכים 1944

    קירשנצוייג, חזק בבוץ מתוך "הפלוגות העבריות להובלה במלחמת העולם השנייה" 1990

    אמן לא ידוע, כשינעל מונטי את המגף, נצעד קדימה, לחייל 25.7.1943

     

    הווי חיילים

     

    יהודה הררי, ג'נטלמנים אנחנו! מתוך "סביב אירופה על חוד העפרון", 1945

    יהודה הררי,"מה, אין לכם פלאפל?", מתוך "סביב אירופה על חוד העפרון", 1945

    יהודה הררי, -"מה רצונך סעדיה מזרחי?" –"חופש לפולין, אדוני." -"אתה לפולין?" -"אנסה לחפש קרובים". לחייל 16.12.1945.

    מולא- שמואל צייטלין, [ברומא] "משה רבנו, גאלת את אבותינו, מתי תובילנו לחופי מולדתנו?" לחייל 1944

    מולא- שמואל צייטלין, אבאל'ה, אצלנו גשמים ממש נוראים, אבל אתה באיטליה טוב לך", לחייל 29.12.1944.

    גרד רוטשילד, ציור קיר במועדון NAAFI (השקם), מתוך קטלוג התערוכה "קיר.מועדון. סיפור. 1942-1946".

    אריה נבון, "לפקודתך, בני הקצין", דבר 4.8.1942

    אריה נבון, "ואת העיקר שכחנו: הליפסטיק!". דבר 7.8.1942

    אריה נבון, סידור עבודה (הקיבוצניקים לשעבר) הטוראי לקצין: "משה, אולי תחליף אותי מחר?", דבר 28.8.1942

    אריה נבון, נשף ריקודים במחנה ATS [חיל הנשים], דבר 26.8.1942

    א. נהרון, טוטו פלסטינו מולטו בנה [כל הארצישראלים טובים מאוד], מסעות ומעשים, 7.1.1944.

    מ. ארליך, האפסנאי "שומר" על המחסן", עין המדבר 20.1.1946.

    אמן בלתי ידוע, לאנס קורפורל בוגנוב,האחראי למזנון הנאפי [שקם] ביחידתנו, בדרכים 1944

    אמן בלתי ידוע, לפטננט קרמר,האחראי על הסדנה, אומרים כי שום דבר אינו עלול להסיח את דעתו מהטיפול במכונית, בדרכים 1944

    1338/P, במלחמת הדמוקרטיות חלוקה צודקת של הנטל, מתוך "הפלוגות העבריות להובלה במלחמת העולם השנייה".1990.

    1338/P, סרג'נט שמולקה משתעשע, מתוך "הפלוגות העבריות להובלה במלחמת העולם השנייה" 1990.

    שלמה זבדי, ללא כותרת, מתוך "הפלוגות העבריות להובלה במלחמת העולם השנייה" 1990.

     

    השחרור

     

    יהודה הררי,הכשרה מקצועית לפני השחרור, מתוך "סביב אירופה על חוד העפרון", 1945.

    יהודה הררי, "אל דאגה חברה –אשלח לכם שי", מתוך "סביב אירופה על חוד העפרון", 1945.

    יהודה הררי, מתוך "סביב אירופה על חוד העפרון", 1945.

    יהודה הררי –הדאגה לעתיד.. לחייל 8.2.1945.