מן הארכיון – קריקטורות נבחרות לבחירות לכנסת משנת 1949 ועד היום

במשך 64 שנה מאז האספה המכוננת היינו צריכים ללכת לבחירות 16 פעמים (אחת ל-4 שנים). והנה אנחנו הולכים בפעם ה-19.

אי-יציבות שלטונית – אומרים המומחים למדעי המדינה. הזדמנות נפלאה לקריקטוריסטים – אומרים שוחרי ההומור והסאטירה. ההתגוששויות בפריימריס, ההכפשות במערכת הבחירות והקומבינות בהרכבת הקואליציה מספקות חומר גלם נפלא לקריקטוריסטים.

יש להם רק מתחרה אחד – המציאות עצמה.

 

האסיפה המכוננת – 1949

הבחירות לאספה המכוננת, התקיימו ב-25 בינואר 1949, שהיו הבחירות הראשונות במדינת ישראל. האספה המכוננת, אשר לאחר מכן נקראה "הכנסת הראשונה", הייתה אמורה להיות הגוף שיחוקק את חוקתה של מדינת ישראל, וכן בית הנבחרים של המדינה הצעירה.

 

הכנסת השנייה – 1951

הציונים הכלליים, מפלגה ציונית, מן הצד הימני-ליברלי של המפה הפוליטית, פעלה בתפוצות ובארץ ישראל החל מראשית שנות השלושים ועד לשנות השישים.
בבחירות ב-1951 זכו הציונים הכלליים ל-20 מנדטים, המפלגה השנייה בגודלה, והצטרפו לממשלה.

 

הכנסת השלישית – 1955

בעקבות הירידה בכוחן של מפא"י והציונים הכלליים, חיפש דוד בן-גוריון שותפים חדשים לקואליציה בראשותו, ופנה למפ"ם ולאחדות העבודה – פועלי ציון. גם החזית הדתית הלאומית , הפרוגרסיביים וסיעות ערביות השתתפו בקואליציה הרחבה הזו – 80 חברים. השותפות הזו יצרה חיכוכים בשאלות של דת ומדינה.

 

הכנסת הרביעית – 1959

בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון מי יחיה (ויבחר לכנסת) ומי ימות (מחרפה שלא בחרו בו)…

 

הכנסת החמישית – 1961

הבחירות האחרונות שבהן עמד דוד בן-גוריון בראש מפא"י. בחירות אלו עמדו בצד מאבק בין-דורי ובין-אישי עז בצמרת מפא"י על רקע העסק הביש. בסופה של מערכת הבחירות נותרה מפא"י בשלטון, כשבראשה בן-גוריון, אך איבדה כעשרה אחוזים מכוחה. המפלגה הליברלית שאך זה הוקמה קיבלה 17 מנדטים, והייתה להפתעת הבחירות.

 

הכנסת השישית – 1965

הבחירות עמדו בסימן העימות בין המערך, רשימה משותפת שהוגשה בבחירות על ידי שתי המפלגות מפא"י ואחדות העבודה – פועלי ציון ושבראשה עמד לוי אשכול, ורפ"י בראשות דוד בן-גוריון. הרקע לעימות היה לכאורה חילוקי דעות בנוגע ל"פרשה". בפועל, היה העימות סביב הדחתו של בן-גוריון מהנהגת מפא"י על–ידי "דור הביניים" של המפלגה.

 

הכנסת השביעית – 1969

גולדה מאיר, שהייתה לראש הממשלה חודשים ספורים לפני הבחירות, עקב פטירתו של לוי אשכול, לא התקשתה להרכיב ממשלה.

 

הכנסת השמינית – 1973

משבר האנרגיה העולמי, שהתעצם בעקבות מלחמת יום כיפור, הביא לקיצוב בדלק. כל מכונית הושבתה ליום אחד בשבוע. על החלון הקדמי הודבקה אות המייצגת את היום..לצד מדבקות של המפלגה שבה תמך הנהג.

 

הכנסת התשיעית – 1977

חלוקת המנדטים, עם סיום ספירת הקולות. מנחם בגין (ליכוד), שמעון פרס (מערך), יוסף בורג (מפד"ל), ויגאל ידין (ד"ש) מבטאים את "המהפך'": הליכוד זכה ברוב קולות והרכיב את הממשלה.

 

הכנסת העשירית – 1981

הבחירות לכנסת העשירית היו קיצה של אחת ממערכות הבחירות הסוערות והקשות בתולדות מדינת ישראל. בבחירות התמודד הליכוד בראשות מנחם בגין מול המערך בראשות שמעון פרס. הליכוד, שפיגר בסקרים בתחילת מסע הבחירות, עשה כל שביכולתו על מנת להמשיך ולהחזיק בשלטון, ומערכת הבחירות הייתה סוערת, קשה, ולעתים אף אלימה.

 

הכנסת האחת עשרה – 1984

תוצאות הבחירות, תיקו בין המערך והליכוד הביאו להקמת ממשלת אחדות לאומית עם רוטציה בתפקיד ראש הממשלה.

 

הכנסת השתים עשרה – 1988

הבחירות לכנסת השתים עשרה התקיימו ב-1 בנובמבר 1988, לאחר פריצתה של האינתיפאדה הראשונה ובהשפעתה.

 

הכנסת השלוש עשרה – 1992

הקואליציה שהקים יצחק רבין הורכבה מסיעות העבודה, מרצ וש"ס (62 מנדטים). ב-1993 התפטר שר הפניםאריה דרעי מהממשלה בעקבות פסיקת בג"ץ לפיה אין הוא יכול להמשיך ולכהן כשר לאחר שהוגש נגדו כתב אישום. יחד עמו התפטרו גם שלושה סגני שרים מטעם ש"ס, והמפלגה פרשה למעשה מהקואליציה.

 

הכנסת הארבע עשרה – 1996

בליל הבחירות הצביעו מדגמי ערוצי הטלוויזיה בתחילה על ניצחונו של פרס. אך עם ספירת הקולות התברר כי הזוכה, בהפרש זעיר, הינו נתניהו. במשך כמה ימים עוד קיוו אנשי השמאל כי "קולות החיילים" ו"קולות הימאים" הנספרים מאוחר יותר, יטו את הכף, אך לשווא. נתניהו נבחר לראשות ממשלת ישראל, כנגד כל הסיכויים, ובהפרש של כשלושים אלף קולות.

 

הכנסת החמש עשרה – 1999

התחזקותה של ש"ס, ובמיוחד הרשעתו של העומד בראשה, אריה דרעי, בפלילים וכן שליטתה במשרד הפנים, היוו גורם משמעותי במערכת בחירות זו.

 

הכנסת השש עשרה – 2003

השבעת הח"כים החדשים- ריבוי השרים וסגני השרים בממשלה, (כשליש מחברי הכנסת כיהנו כשרים וסגני שרים) וכמו כן חילופי תפקידים בתדירות הובילו לביקורת ציבורית חריפה.

 

הכנסת השבע עשרה – 2006

שלושה שבועות אחרי בחירתו של עמיר פרץ לראשות מפלגת העבודה, הודיעה שלי יחימוביץ' על עזיבתה את העיתונאות, כניסתה לפוליטיקה, והתמודדות על מקום ברשימת מפלגת העבודה לבחירות לכנסת השבע עשרה. יחימוביץ' נבחרה למקום התשיעי ברשימת מפלגת העבודה.

 

הכנסת השמונה עשרה – 2009

הליכוד הצליח להגדיל את מספר המנדטים מ-12 שהיו לו בכנסת היוצאת ל-27. מפלגת ישראל ביתנו הפכה להיות המפלגה השלישית בגודלה, ונראה היה שתהווה לשון מאזניים בהקמת קואליציה.

 

הכנסת התשע עשרה – 2013

הבחירות לכנסת התשע עשרה הן הבחירות הכלליות שייערכו בישראל ביום שלישי 22 בינואר 2013 ויביאו לכינונה של הכנסת התשע עשרה.