רכישת כרטיסים

הזמנת סיור פרטי

    מלחמת העולם הראשונה

    ב- 28 ביוני ציין העולם 100 שנה לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, מלחמה שהביאה מוות, הרס וסבל אנושי בממדים שלא נודעו בתולדות האנושות. בארבע וחצי השנים הנוראות האלו פעלו עשרות קריקטוריסטים (אנציקלופדיה ספרטקוס מונה 90 אמנים), חלקם מטעם השלטונות, חלקם – באופן עצמאי. חמישה הספרים המובאים כאן משקפים מניעים שונים של הקריקטוריסטים ומעידים על העוצמה הגלומה בהומור ובסאטירה.

    Kleine Bilder aus Grosser Zeit

    שם הוצאה: Thomas Theodor Heine

    Simpiciffimus 1917

    אוסף אביהו אגוזי

    "תמונות קטנות מתקופה גדולה"- זו הכותרת שנתן האמן לספרו על המלחמה הגדולה, כפי שנקראה אז מלחמת העולם הראשונה. היינה תאר סצנות בעורף בגרמניה – רעב, חלוקת מזון, קבורת חללים.

    היינה (1867-1948) היה מאייר של כתב העת הסאטירי הגרמני הנודע Simplicissimus. ביקורת שלו על בית המלוכה הביאה למאסרו של המו"ל ושל היינה ב- 1898.

    עם עליית הנאצים לשלטון ב-1933, ברח היינה לפראג ומשם לאוסלו ומשם לשטוקהולם.

    תמונה מהקייטנה – בהמתנה לביצים

    זמנים טובים יותר – "אני משתכרת כעת כמתלמדת יותר ממה שהשתכרת בעבר כאומן"

    כך חולפת התהילה – "אל תצחק. כך עמדו אנשים בתור, כדי לשמוע אותי שרה באופרה"

    השתתפות ברגשות – "בבקשה, ספר לי מה היה הדבר הנורא ביותר שעבר עליך בחזית"

    Schmidt the Spy and His Messages to Berlin : 24 Humourous Drawings

    המרגל שמידט והדיווחים שלו לברלין מאת אלפרד ליט .

    שם הוצאה: 'London Opinion' שנת הוצאה משוערת 1917

    מאוסף אביהו אגוזי

    Alfred Leete (1882-1933) היה גרפיקאי וקריקטוריסט מצליח באנגליה. עבודתו המפורסמת ביותר הייתה השער של London Opinion ב- 5 בספטמבר 1914, שהפך לפוסטר הידוע של המלחמה הגדולה. בפוסטר נראה שר המלחמה לורד קיטצ'נר דוחף את אצבעו אל פני הצופה. הטקסט: "הוא רוצה אותך. הצטרף לצבא של ארצך. אלוהים ינצור את המלך".

    הבהלה מריגול גרמני בבריטניה התחילה בראשית המאה ה-20, כעשר שנים לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה (שנקראה אז המלחמה הגדולה). בתחילת המלחמה, ב-1914, התחיל כתב העת רב ההשפעה London Opinion לפרסם את הקריקטורות על המרגל "שמידט", שצייר אלפרד ליט. שמידט מופיע בכל קריקטורה בתחפושת מגוחכת, כשהוא מפרש באופן שגוי את הסצנות המתגלות לעיניו. הדיווחים המוטעים, שהוא שולח לשלטונות בברלין, מופיעים פה בגרשיים.

    פרסומת למרחצאות הטורקים.. המרגל:"בני בריתנו הטורקים, שנפלו בשבי, מובלים ברחובות לונדון"

    קטטות בין נשים. המרגל:"כדי להסיח את דעת הקהל מן המלחמה, המשטרה מארגנת מופעי בידור ברחובות"

    מכירת סוף העונה המרגל: "מהפכה התפרצה בלונדון"

    Als der Grossvater auf die Grossmutter

    Paul Flora

    שם הוצאה: Diogenes 1971

    מאוסף אברהם קדרון

    פאול פלורה (1922-2009), קריקטוריסט אוסטרי שעבד עבור העיתונים הבריטיים The Times, The Observer והעיתון הגרמני Die Zeit. בספר זה הוא מקדיש פרק אחד למלחמה הגדולה – פרק על ריגול. זהו נושא שמזמין גיחוך לא בגלל מעשיהם של המרגלים עצמם -הפועלים בתחום החשאי הנעלם מעינינו – אלא בגלל הייצוג של מעלליהם על מסך הקולנוע. פלורה בונה על הדימויים שיש לנו מן הסרטים.

    ביקור לילה במיניסטריון המלחמה

    מאטה הארי והקצין הצמוד

    המרגל שנתפס

    Best Fragments from France

    Bruce Bairnsfather

    שם ההוצאה: Phin Publishing 1973

    אוסף אביהו אגוזי

    "רסיסים מצרפת" היתה סדרה של קריקטורות שהופיעה במלחמת העולם הראשונה בעיתון הבריטי Bystander. אלו היו רשמים מהחזית ממש – בחפירות תחת אש – של קריקטוריסט/קצין. Bairnsfather (1887-1959), יצר את הדמות הידועה Old Bill, שהפכה לאב-טיפוס של החייל הבריטי במלחמה הגדולה – טוראי בגיל העמידה, שפם גדול, מעשן מקטרת, שמגלה קור רוח וכושר עמידה בכל נוראות המלחמה. ב-1917 הועלה על הבמה בלונדון מחזמר על דמותו ומאוחר יותר עובד המחזה לשני סרטים. במלחמת העולם השנייה לא הועסק Bairnsfather ע"י הבריטים אלא ע"י הצבא האמריקאי, כקריקטוריסט רשמי.

    -"מה זה היה, ביל?" – "פגז" –"שלנו או שלהם?"

    פרנץ פלופ מרגיש שההדגמה של המצנח שלו לא הצליחה

    "בוא נזוז, ברט – בחפירות יותר בטוח"

    Private Memoirs of a Black Marketeer

    Marcel Arnac

    שם ההוצאה: Nalden Publications 1939

    אוסף אביהו אגוזי

    בכל המלחמות עוסקים קריקטוריסטים בעורף האזרחי. מרסל ארנאק (1885-1931), קריקטוריסט צרפתי, בחר להתמקד באחת התופעות הירודות ביותר מבחינה מוסרית: השוק השחור. "זכרונות של ספסר" נותן תמונה מבודחת על המתעשרים במלחמה.

    ימים מאושרים

    משרד המלחמה הזמין 100,000 קופסאות כבד אווז

    נתקענו עם המלאי. אין כבר מלחמה