יהודה הררי לקראת כ"ט בנובמבר 1947

יהודה הררי נולד בשנת 1919 בבודפשט עם הגן ההונגרי –חוש הומור. יחד עם כישרון מובהק לציור, דרכו לאיור קריקטורות הייתה סלולה. בהיותו חייל בבריגדה העברית, צייר את הווי החיילים כמו גם קריקטורות פוליטיות שנונות עבור "לחייל" עיתון הבריגדה.

במרץ 1949 נקרא הררי להקים את יחידת הצנחנים בצה"ל והיה מפקד בית הספר לצניחה ומפקד גדוד צנחנים. במשך שירותו הצבאי המשיך לפרסם איורים וקריקטורות בירחון צה"ל "מערכות", ובספרים של יחידות שונות. לאחר שחרורו בדרגת אל"מ עבד במוסד בדרום אמריקה ולא חדל לצייר. בקריירה האזרחית שלו עבד כקריקטוריסט של העיתון הכלכלי "מבט".

הררי נפטר בשנת 1980. אוסף עבודותיו נתרם בשנת 2018 באדיבות בניו – דני וגידי.

 

דיוקן עצמי

"החלטת החלוקה" – כך נקראה החלטת האו"ם 181 ב-29 בנובמבר 1947 – חלוקת ארץ ישראל למדינה עברית ולמדינה ערבית.

לאחר שהארץ חולקה ע"י הבריטים ל'עבר הירדן' ול"פלשתינה (א"י)" ב-1921, המליצה ועדת פיל Peel ב-1937 לחלק את ארץ ישראל לאזור ערבי, אזור יהודי ואזור בריטי, המלצה שנדחתה על ידי כולם. האיבה בין שתי האוכלוסיות בארץ ובינן לשלטון הבריטי הלכה וגברה. ועדה אחרי ועדה ניסתה לפתור את 'בעיית ארץ ישראל" עד שבריטניה העבירה את הבעיה לטיפול האו"ם. ועדה מטעמו, "אונסקופ", המליצה ב-1947 על חלוקה הארץ וההמלצה אומצה ע"י עצרת האו"ם ב-כ"ט בנובמבר אותה שנה.

בעד שירותך הנאמן!

ארנסט בוין, שר החוץ הבריטי בשנים 1945-50, נחשב על ידי הישוב העברי כאוייב מס' 1. כאן הוא מופיע כשליחו של היטלר. גם קריקטוריסטים אחרים תארו אותו כצורר ישראל.

הפרוזדור הזה צר מדי – אצטרך לרזות אם אסע לגליל

זו התוכנית ששרטטה אונסקופ, הועדה של האו"ם לבעיית ארץ ישראל. הארץ מחולקת לאזורים ערבי, יהודי ובריטי.

רומא בוערת

בעוד אלפי ניצולי שואה יושבים במחנות עקורים באירופה, חוסמת בריטניה את דרכם לארץ ישראל. בוין עושה כמיטב יכולתו להשהות את הפתרון ולהשאיר לבריטניה אחיזה בארץ ישראל. הדימוי לקוח מההיסטוריה הרומית: נירון קיסר מנגן בעוד רומא בוערת (שנת 64 לספירה).

תחת לחץ התעמולה הציונית

הצי הבריטי נאבק בהעפלה; חלק מהמעפילים מוחזר לאירופה וחלק מועבר למחנות מעצר בקפריסין. המאבקים של חיילים בריטים עם פליטים זוכים לסיקור עולמי ומזיקים למוניטין של בריטניה.

העוגה ישנה מאוד –נוכל לקלקל את הקיבה

בריטניה יצאה ממלחמת העולם השנייה מנצחת אך מרוששת. הממשלה אחר המלחמה בראשות קלמנט אתלי לא יכולה הייתה להחזיק כוחות צבא גדולים בארץ ישראל כדי להתמודד עם המחתרות. אתלי ושר החוץ שלו ארנסט בווין נאלצו לקבל את הפתרון של החלוקה.

תוכנית מוריסון

סגן ראש ממשלת בריטניה הרברט מוריסון והשגריר האמריקאי הנרי גריי הציעו לחלק את ארץ ישראל לשני אזורים בריטיים (43% משטח הארץ), אזור ערבי ((40%) ואזור יהודי (17%).הערבים, שלכאורה היו הנהנים העיקריים מו ההצעה, דחו אותה. וכך גם היהודים.

גם זה יותר מדי

הבריטים מציעים לישוב העברי הנצור והמדוכא פיסה קטנה מארץ ישראל המנדטורית (משני עברי הירדן) שקיבלו למשמרת מחבר הלאומים.

או"ם

ועדות או"ם יושבות לדיונים וכותבות המלצות. אלפי ניצולי שואה יושבים במחנות עקורים באירופה ואלפי מעפילים כלואים במחנות בקפריסין

כן אשתחרר, לא אשתחרר

משה שרתוק, ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית (לימים, משה שרת שר החוץ וראש ממשלת ישראל) הוביל באו"ם את המאבק של התנועה הציונית למדינה עברית עד ההחלטה ההיסטורית בכ"ט בנובמבר. כאן, הוא כלוא עם מנהיגי הישוב, שנעצרו ב'שבת השחורה' 29 ביוני 1946.