רכישת כרטיסים

הזמנת סיור פרטי

    בחירות במודעות – הקריקטורה כנשק בתעמולת הבחירות

    מראשית מערכות הבחירות בארץ ישראל – לאספת הנבחרים, לקונגרס הציוני, לעיריות, להסתדרות – השתמשו המפלגות בהומור כנשק. בבחירות לאספה המכוננת (הכנסת הראשונה) בשלהי 1948 ובראשית 1949 הוסרו הכפפות בכרזות ברחובות ובמודעות על דפי העיתונים. ההומור נעשה חריף יותר, פוגעני ואישי. "המפלגות שלנו למיניהן מצטיינות יותר בעמדתן השלילית למתנגדיהן מאשר בניסוח החיובי והקונסטרוקטיבי של מטרותיהן" כתב א. מן ב-1955 בביקורת על כרזות הבחירות לכנסת השלישית ("הכרזות הללו", מעריב 22.7.55).

    כרזות בחירות הומוריסטיות הוצגו בשנה שעברה בתערוכת "הומור בראש חוצות" בשדרות דב הוז בחולון (אוצר: יורם שמיר) ובימים אלו מוצגות קריקטורות בתערוכה "לכו להצביע" באותן שדרות (אוצרת: יסמין ששון). שתי התערוכות הופקו ע"י הגלריות של עירית חולון בסיוע המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס.

    באוסף "הומור בפרסום", שנתרם לאחרונה לארכיון המוזיאון, נמצאות מודעות הומוריסטיות בשירות המפלגות בעיקר מן השנים 1949-69. בבחירות לכנסת השמינית ב-1973, ניכר שינוי מגמה: תעמלני המפלגות עברו לכותרות דרמטיות, מודעות ענק וצילומים והמעיטו בשימוש בהומור.

    לא כל מודעות הבחירות הן גלויות. בעיתונים מפלגתיים נהגו לפרסם תעמולת בחירות במסווה קריקטורה מערכתית. בקריקטורות של שיר (קריאל גרדוש שאימץ יותר מאוחר כינוי אחר – דוש) שהופיעו בעיתון "חרות" של תנועת החרות אין קריאה להצביע "ח". קורא העיתון כבר יודע מה עליו לעשות בתא ההצבעה.

     

    שיר, קריאל גרדוש , פורסם בעיתון "חרות" 24 ינואר 1949

    שיר, קריאל גרדוש , פורסם בעיתון "חרות" 21 ינואר 1949

     

    בעיתון "דבר" של ההסתדרות, שהייתה בהנהגת מפא"י, מצייר מושיק לין את מנחם בגין מנהיג מפלגת "חרות" (לימים הליכוד) מתגרה בדמוקרטיה.

    מושיק לין, פורסם בעיתון "דבר" 19 ביוני 1981

     

    הקריקטורות ב"על המשמר", עיתונה של מפ"ם, נשאו את סימן המפלגה "מ" עם מלת הציווי "הצבע" בלשון זכר. אלו כבר מודעות בחירות גלויות.

    "על המשמר" 23 ביולי 1951

    "על המשמר" 23 ביולי 1951

     

    ממש כמו בתעמולה הסובייטית של שנות ה-20, בקריקטורות של מפלגות השמאל מופיע בעל הון כגבר שמן, קרח, לבוש בחליפה, כמו במודעה של מפ"ם נגד הברית בין מפא"י("א") והציונים הכללים ("צ"). את הלוגו של הברית הזו, "צא", יצרה תנועת ה"חרות" בכרזות שהתקיפו את החבירה של המפלגה הימנית עם מפא"י.

    "מעריב" 22 ביולי 1955

     

    הציונים הכללים לא היססו להדביק את הדימוי של הגבר השמן למפא"י. על ברכיו יושבת המפלגה הפרוגרסיבית שנקראה "גרורת מפא"י" על ידי כל יריבותיה.

    "מעריב" 27 ביולי 1951

     

    הסכסוכים הפנימיים במפא"י, מפלגת השלטון, היו חומר מצוין למפלגות האופוזיציה. ההדחה של משה שרת ע"י בן-גוריון שמשה את תעמולת הבחירות של חרות.

    "מעריב" 10 באוגוסט 1961

     

    המפלגה הליברלית לועגת להישגיו של משה דיין כשר החקלאות. "אלוף הנשק נכשל במשק" – אולי גם רמז למנהג ראשי המפלגות המשבצים "ביטחוניסט" ברשימותיהם לכנסת.

    "מעריב" 8 באוגוסט 1961

     

    הרשימה הממלכתית קוראת לשינוי שיטת הבחירות: אפילו את המערך של מפלגות השמאל אי אפשר להנהיג בגלל ריבוי המרכיבים אותו. הקורא האינטליגנטי של "מעריב" מצופה להבין שעל אחת כמה וכמה אי אפשר לנהל מדינה עם כל כך הרבה מפלגות.

    "מעריב" 17 באוקטובר 1969

     

    קומיקס היו כלי חביב על מפא"י. בסדרה "סיפורים מצוירים" נקראים חברי הציונים הכלליים "צדיקזונים", כתגובה לדמות "צדקיהו" שאימצו הציונים הכלליים לעצמם בתעמולת הבחירות שלהם.

    "מעריב" 13 ביולי 1955

     

    גם מפ"ם פרסמה בעיתונה "על המשמר" רצועות קומיקס. ברצועה הזו לועגת מפ"ם להצהרות של מפא"י והציונים הכללים "לא נתפשר", הצהרות שנשמעות בכל מערכת בחירות "לא נשב בממשלה עם…"

    "על המשמר" 15 ביולי 1951

     

    "במה אבחר " היא סדרת קומיקס של המערך, שכללה 12 אפיזודות שפורסמו יום אחר יום ב"דבר". באחת עשרה הראשונות לא נכתב מי לבחור. את "ההפתעה" הגדולה השאירו לאפיזודה האחרונה, אחרי שבועיים של מתח בלתי רגיל אצל קוראי "דבר": בחר "א". הקריקטורה שבה נראית שרת החוץ גולדה מאיר רוקדת הורה לא מצאה כנראה חן בעיניה. למחרת פורסמה התנצלות: "ציור 3 פורסם אתמול ביוזמת חברת פרסום "דחף" ועל דעתה בלבד".


     

    "דבר" 8 באוגוסט 1961

    מפא"י פיתחה כלי נוסף – סדרת קריקטורות קטנות, ללא רצף סיפורי, שנשתלו במקומות שונים בחומר המערכתי. הסדרה "תיכף אשוב" פורסמה בבחירות לכנסת החמישית 1961 לפעמים באותו יום ולפעמים בימים עוקבים.

    ההומור לא נעלם בתעמולת הבחירות הוא רק עבר דירה: מעמודי המודעות ברחובות הערים ומהעמודים בעיתונים המודפסים לעיתונים מקוונים, לטלוויזיה ולרשתות חברתיות. ככל שהוא נועז יותר ויצירתי יותר, הוא יוצר הדים מעבר למדיום שבו הוא מתפרסם. חישבו על בנט "אני מתנצל" או על "הגנון של ביבי". האם ההדים האלו יתורגמו לפתקי הצבעה רצויים למפרסמים? ב-17 במרץ נדע.

    תודה שרכשתם כרטיסים!
    שם של האירוע
    תאריך: