כ"ט בנובמבר – סיפור לא גמור

שנת 1947 הייתה שנה קשה לישוב העברי בארץ ישראל כמו גם לשלטון הבריטי. המאבק של המחתרות, שהתחדש עם תום המלחמה העולמית, החריף בשנה זו. פעולות "טרור", כפי שנקראו אז, הובילו לפעולות תגמול של הבריטים בסולם עולה של אלימות.

בבריטניה שלטה מאז 1945 מפלגת הלייבור שנאבקה במצב כלכלי קשה שהביא לתלות פיננסית ואסטרטגית בארה"ב. נשיא ארה"ב טרומן דרש מבריטניה לקלוט 100,000 פליטים יהודים בארץ ישראל. הבריטים סרבו, הציעו להקים ועדה אנגלו-אמריקאית לבעיית ארץ ישראל, וטרפדו את מסקנותיה. בינתיים התגבר המאבק המזוין נגד שלטון המנדט והתרחבה מאוד ההעפלה. בו בזמן החל תהליך דה-קולוניזציה באימפריה, ובעיקר, בתת היבשת ההודית.

ב-14 בפברואר 1947 החליטה ממשלת בריטניה להעביר את שאלת ארץ ישראל לטיפול האו"ם, מתוך הנחה שרעיון חלוקת הארץ לשתי מדינות לא יתקבל. כעבור 3 חודשים החליטה עצרת האו"ם לשלוח לארץ ישראל וועדת חקירה בינלאומית (אונסקו"פ). הוועדה הגיעה ב-15 ביוני ארצה, שמעה עדים מטעם הממשל הבריטי והישוב העברי (הערבים החרימו), סיירה ופרסמה ב-1 בספטמבר את המלצותיה: לסיים את המנדט הבריטי, לחלק את הארץ למדינה יהודית ולמדינה ערבית. ארה"ב ובריה"מ תמכו בהמלצות. כעבור 3 שבועות החליטה הממשלה הבריטית – עוד בטרם הדיון באו"ם – לצאת מארץ ישראל.

בראשית נובמבר החלה העצרת לדון בהמלצות וב-29 נערכה ההצבעה: 33 בעד תוכנית החלוקה, 13 נגד, 10 נמנעו. היהודים קיבלו את ההחלטה, הבריטים קיבלו באי-רצון והערבים התנגדו – ומתנגדים עד עצם היום הזה.

בעיתונות העברית – בזמן אמת

העיתונות העברית ב-1947 סקרה את המאבק של המחתרות בשלטון המנדטורי, את המאבק הבריטי בההעפלה ואת העברת עניין ארץ ישראל לאו"ם. התהליך שהוביל האו"ם נסקר בזמן אמת בכותרות ראשיות, מאמרי פרשנות וקריקטורות. כעבור שנים הגמידה הכרזת המדינה את החלטת החלוקה והקריקטוריסטים הפנו תשומת לבם לנושאים אחרים.

יורם א. שמיר

בעיתונות הערבית – לאחר זמן

בעיתונים הערביים בשנת 1947 לא מצאנו קריקטורות, אולם שנים לאחר החלטת החלוקה מתייחסים קריקטוריסטים ערבים להחלטת עצרת האו"ם 181.

הצעת החלוקה וההצבעה באו"ם נתפסות כאחד מהשלבים בנכבה הפלסטינית, לפעמים אפילו כתחילת הנכבה (אם כי יש הרואים את כיבוש פלסטין ע"י הבריטים והסכם סייקס פיקו כתחילת חלוקת פלסטין). התקשורת הפלסטינית רואה ומציגה את 1948 כשנה שבה התחוללה הנכבה ולמעשה ההכרזה על הקמת המדינה "מאפילה" על החלטת החלוקה, וזוכה להתייחסות רבה יותר. יתכן כי הדבר נובע גם משיקולים פוליטיים.

אסף שילוח

 

רעיון החלוקה נולד בוועדת החקירה המלכותית בראשות לורד פיל שקמה ב-1936 בעקבות המרד הערבי הגדול.

 

שבכל דור ודור עומדים עליהם לכלותנו-שר החוץ הבריטי החדש ארנסט בווין מצטרף לרשימה של צוררים שמנסים לחסל את העם היהודי, אבל הנרות "דולקים לעד".

סיפור בלי מילים-
ממשלת בריטניה (בדמותו של שר החוץ בווין) מחליטה להעביר את עניין ארץ ישראל לאו"ם.

 

בעיית ארץ ישראל-שר החוץ הבריטי מעביר את עניין א"י לאו"ם.

הוא מפריע לפתרון-נשיא ארה"ב טרומן דורש מהבריטים לקלוט בארץ ישראל 100 אלף פליטים יהודים עקורים. בווין מחביא את ההתחיבויות של בריטניה כלפי העם היהודי.

 

או"ם או"ם או"ם-בדיוני ועדת האו"ם מוטלות – על פי אריה נבון – מגבלות על נציגי הישוב היהודי

 

אין דבר, ציודנו הפעם רב יותר-ועדת החקירה מטעם האו"ם מגיעה ארצה לאחר מספר ועדות חקירה

 

עדות בדלתיים סגורות-נציגי שלטון המנדט מעידים בדלתיים סגורות בפני ועדת האו"ם לארץ ישראל. נציגי הסוכנות מעידים בפומבי. הערבים מחרימים

 

עדות בדלתיים סגורות-ועדת האו"ם לעניין א"י שמעה את נציגי שלטון המנדט בדלתיים סגורות. נציגי הסוכנות היהודית העידו בפומבי.

בן- גוריון מבקר פליטה שילדה שלישיה-בעדותו לפני ועדת האו"ם אמר בן-גוריון שלא נסכים להיות מיעוט בא"י.

מלחמת עצבים-בדיונים באו"ם מעמידים הבריטים פנים כאילו הם רוצים לפנות כוחותיהם מארץ ישראל.

 

האם מישהו אמר "כוח בינלאומי"?-בדיונים על ביצוע החלוקה, מחפשים תחליף לצבא הבריטי שיעזוב את ארץ ישראל.

 

שוטרים פוטרו לאחר רצח יהודים-סיום המנדט מתקרב ואיתו פינוי המשטרה והצבא הבריטים מארץ ישראל.

 

מכירה כללית-הבריטים מתכננים להשאיר בידיהם את חיפה עד השלב האחרון של הפינוי מהארץ

 

עוד לפני החלטת האו"ם על סיום המנדט הבריטי, מציע שר החוץ בווין לראש הממשלה אטלי להסתלק מא"י ב-1 במאי 48

פינוי נוסח פלשתינה (א"י)-סיום המנדט באופק. עכשיו דנים בפינוי הכוחות הבריטיים מארץ ישראל.

הימים הללו-הישוב העברי עוקב יום יום אחר המאבק לגייס קולות בעצרת האו"ם לתמיכה בהחלטת החלוקה.

 

ציד קולות-יום לפני ההצבעה בעצרת האו"ם על הצעת החלוקה: משה שרתוק (לימים, שרת) מוביל את המאמץ הציוני לגיוס קולות לתמוך בהצעה.

הימים הללו-ההצבעה בעצרת האו"ם בלייק סקסס מועברת ברדיו. המתח בישוב מגיע לשיאו.

 

מפת החלוקה- בעוד משה שרתוק מוביל את המאבק לקראת עצרת האו"ם ב-לייק סאקסס, בארץ נערכים. מאבקים בין המפלגות ובתוך המפלגות.

 

יומן המדינה העברית-לאחר חגיגות כ"ט בנובמבר, החל המאבק בפורעים הערבים. מחר ייפתחו שערי הארץ לעלייה חופשית.

 

ההתקפות של הערבים החלו למחרת כ"ט בנובמבר. השלטון הבריטי עסוק בבלימת העליה.

לוח הזמנים-שלטון המנדט הכין תכנית מפורטת לפינוי אזרחים וחיילים בריטיים מא"י במצב הבטחוני המעורער בארץ.

אמיל סנדסטרום, יו"ר הועדה של האו"ם-חברי הוועדה המיוחדת של האו"ם לארץ ישראל היו נציגי 11 מדינות 'ניטרליות'. סנדסטרום, יושב ראש הוועדה, היה שופט בית המשפט העליון של שוודיה. עיקר המלצותיה אומצו ע"י עצרת האו"ם ב-29 בנובמבר 1947.

 

חיים ויצמן יו"ר ההסתדרות הציונית הוא ראשון העדים היהודים בוועדת האו"ם לארץ ישראל-העדים מטעם הישוב העברי העידו בפומבי ודבריהם פורסמו במלואם בעיתונות. נציגי המנדט העידו בדלתיים סגורות. הערבים החרימו את הוועדה.

 

דוד בן-גוריון יו"ר הסוכנות היהודית נושא נאום בפני וועדת האו"ם

 

משה שרתוק [לימים, שרת], ראש מחלקה המדינית של הסוכנות, מעיד בפני וועדת האו"ם-שרתוק מוביל את הקמפיין של התנועה הציונית לגייס תמיכת מדינות בהחלטת החלוקה.

 

הדרך למדינה-משמאל –ממשה רבנו עד בלפור והרצל. מימין – הצוררים לדורותיהם עד היטלר ובווין.

 

התאריך השנוא עליו ביותר-שר החוץ ארנסט בווין יזם את העברת עניין א"י לאו"ם בתקווה שבכל הסדר עתידי תהיה לבריטניה מאחז בארץ. ב-כ"ט בנובמבר הוא התבדה.

 

פלסטינים הנושאים את דגל השיבה חוזרים לירושלים באמצעות נשק.

 

מר היסטוריה מסביר-בשנת 1947 קרא האו"ם לחלק את א"י למדינה יהודית ולמדינה ערבית. הערבים שללו מדינה יהודית ובשנת 2010 קרא נתניהו לפיתרון של שתי מדינות. הערבים שללו מדינה יהודית.

 

יום ההזדהות עם העם הפלסטיני- (בהתאם להחלטת האו"ם, יום ההזדהות עם העם הפלסטיני נקבע ב-29.11).

 

לא נקבל פחות ממנה.

 

החלטת חלוקת פלסטין. 29.11.1947 -החלטת 181 קורעת את פלסטין.

 

יום הזיכרון לחלוקת פלסטין.

 

טחנות רוח-תאריך הפרסום מקשר בין החלטת החלוקה לבין התחושות השליליות כלפי האו"ם וכלפי ההחלטה.

 

החלטת החלוקה -החלטת האו"ם לא רק חילקה את ארץ ישראל, אלא גם את העם הפלסטיני, חלקו נשאר בארץ וחלקו הפך לפליטים.

 

פלסטין השלמה "אתמול" (מצד ימין) לעומת פלסטין המחולקת כיום-הקריקטורה צורפה לכתבה על החלטת החלוקה, המציגה את ההחלטה כזו ש"ששברה את גבו של העם הפלסטיני והביאו להגירתו ולהשתלטות הציונית על 77% משטח פלסטין המנדטורית".

 

68 שנים להחלטת החלוקה! פלסטין לא קיבלה את החלק (שלה).

 

הצעת החלוקה – פיגיון הרעל ותחילת עידן/תקופת ההגירה.

 

"שבים" אנחנו עוד נחזור – המפתח לבית שננטש והתקווה לשוב אליו

 

בכותרת למעלה – יום הזכרון לחלוקת פלסטין.

על הסכין – הכיבוש. שאר חלקי האולר אנחנו.