סמל המדינה, במילותיו של שיר ילדות נשכח מאותם ימים מכוננים של קום המדינה, הוא הגיבור מרכזי של התערוכה "לא רק סמל".
אמנות הקריקטורה הפוליטית נסמכת על המיוחד לשפת המקום, על העברת רעיונות ודעות באמצעות סמלים, דימויים חזותיים ומצבים שהצופה מזהה באופן מיידי – ומה מוכר יותר מהסמל הלאומי שלנו? אייקון רב רבדים המגלם בתוכו מטען רגשי וערכי, רעיונות, אמונות ומסרים.
ארבעה מרכיבים בלבד המספרים סיפור בן אלפי שנים:
בלב הסמל – מתנוססת מנורת שבעת הקנים הנושאת את זיכרון עברו המפואר של העם היהודי בארץ ישראל והיציאה לגלות, ענפי זית חובקים ומשלימים אותה כמקור למאור ומייצגים את הכמיהה לשלום, ולמרגלותיהם – שם המדינה החדשה, ישראל, היא מימוש החלום הציוני.
המרכיב הרביעי – המגן ההרלדי, העוטף ומגדיר את הסמל, שב ומזכיר את הצורך הקיומי המתמיד בהגנה וביטחון – חלק בלתי נפרד מהוויית חיינו.
חילוניות וקדושה, עבר, הווה ועתיד.
סמל רב עוצמה זה מגויס בידי אמני הקריקטורה הישראלית – מסוף שנות ה-40 של המאה העשרים ועד ימינו – לייצוג המדינה והעם בבואם להציע פרשנות עיתונאית לאירועים משמעותיים ורגעים מכריעים בתולדותינו.
היוצרים – החל בחלוצי הקריקטוריסטים, דרך דור הביניים ועד לצעירים הפעילים כיום, בעלי סגנונות אמנותיים מגוונים והשקפות שונות – מבטאים באמצעות הסמל הלאומי אמירות חדות ונוקבות בקשת של נושאים קיומיים: חילוקי דעות אידאולוגיים וקיטובים פוליטיים, עיוותים ושחיתויות במערכות השלטוניות, אבדן ערכים בתחום החברתי – ציבורי וגם אחדות לאומית וגורל קולקטיבי. במבט מחויך חד וחריף, לעתים מצליף ללא רחמים ולעתים מרגש, כואב ואוהב, מצטייר תיעוד פרשני ייחודי לאורך יותר משישים שנה.
פרק מיוחד מוקדש בתערוכה גם לעבודותיהם של קריקטוריסטים זרים, חלקם הגדול מארצות ערב, המציגים נקודת מבט מרה וקשה לעיכול.
התערוכה הוצגה במהלך שנת 2011
